ספריית חב"ד ליובאוויטש

תתקפ

ב"ה, י"ג ניסן, ה'תיש"א, הילולא של אד' הצ"צ ברוקלין, נ. י.

הרה"ח וו"ח אי"א נו"נ עוסק בצצ"ב וכו'

מהור"י שי' שו"ב

שלום וברכה!

הנני מסתכל בהתעסקותו בכמה וכמה ענינים אשר העמיס על שכמו כ"ק מו"ח אדמו"ר, ומתענג אני לראות אשר גם עתה ממשיך הוא בפעולותיו הטובות בזה, ובטח יוסיף בהם גם תוספות השתדלות ובלי ספק יתן לו השי"ת הכוחות הדרושים לזה, כי אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו.

וידוע אשר בריאות הגוף הישראלי תלוי בתורה ומצות, אשר ההתעסקות בהם לא לבד שאין מקלקל לבריאות ח"ו אלא עוד מחזקת את מצב הבריאות של המתעסק וכל בני ביתו שי'.

ידוע מרז"ל (ב"ק צב, ב) חמרא למרא וטיבותא לשקיי', ומבאר בעל ההילולא הוא כ"ק אדמו"ר הצ"צ דאך באותם שאינם בעלי בחירה ואינם אלא כגרזן ביד החוצב בו אין שייך בזה הענין דטיבותא לשקיי' ולכן אסורה ג"כ עבודת כו"מ כי אינם אלא כגרזן ביד החוצב, משא"כ באיש הישראלי שהוא בעל בחירה מגיע טיבותא לשקיי' גם אם בלתי התערבותו הי' פב"פ ג"כ עושה המצוה (עיין בזה בארוכה בס' דרך מצותיך, מצות מילה ספ"ג).

ועל אחת כמה וכמה בענין זה מצוה כזו שמתעסק בה, כגון המעמד, מעות חטים, גבאות בביהכ"נ דליובאוויטש והדפסה, הנה במילי דשמיא הרי כל אחד ואחד יכול להשפיע על חברו, ואם כן השקיא הוא אינו רק ממוצע אלא גם משפיע ומביא את חברו לידי עשית מצוה, אשר גדול שכרו במאד. וביותר הוא בעניני צדקה שנקרא בשם מעשה הצדקה, שגדול המעשה יותר מן העושה, וענינו ל' כפי', כידוע מרז"ל מעשין על הצדקה (ראה בקונטרס חג השבועות ה'תש"ח, ד"ה ועבדי דוד, ע' 27), ואם בעושה צדקה אמרו שאוכל פירותיהם בעוה"ז והקרן קימת לעולם הבא, על אחת כמה וכמה בהמעשה שהוא כלי מוכן להמשיך ולקבל ברכת ה' הבטחת הקב"ה ובחנוני נא בזאת, והריקותי לכם ברכה עד בלי די, וכפשוטו - בבני חיי ומזונא רויחא.

והשי"ת יברכו אותו ואת זוג' תי' בבריאות הנכונה ופרנסה מתוך מנוחה ורב נחת אידישן און חסידישן נחת מכל יוצאי חלציהם שיחיו.

בברכת חג כשר ושמח ובריאות הנכונה תכה"י.

תתקפ

מהור"י: גורדון. אגרת נוספת אליו - לקמן א'כב. ידוע מרז"ל: ראה גם לעיל אגרת תתסד. לקמן אגרות א'נג. א'פט. ע' 27: תש"ח ע' 225.