ספרי כ"ק אדמו"ר > אגרות קודש > כרך ה > א'שיח

ב"ה, כ"ח כסלו, תשי"ב

ברוקלין.

הרה"ג והרה"ח אי"א נו"מ וכו' מוה"ר

אברהם חיים שי'

שלום וברכה!

מכתביו בעתם קבלתי, ובמענה עליהם:

הנה במ"ש במכ' מז' חשון, אם לומר בר"ח אלול שחל בשבת ולמחרתו, שמפטירים השמים כסאי, ג"כ ב' הפסוקים דהפטרת מחר חדש, ומצדד במכ' שלא לאומרם, ולדחות את הפטרת מחר חדש לגמרי, וסברא זו הנה כתב בספרו קצות השולחן ס"ג.

א) הנה כיון שזכינו להוראת כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע - וכמודפס בסידור תו"א דשנת תש"א - אשר בפ' החדש כשחל בר"ח או ער"ח לומר אחר הפטרה פ' החדש ג"כ פסוקי הראשון ואחרון של הפטרה פ' שר"ח או מחר חדש, הרי עפי"ז ברור שאין אמירת הפסוקים תלוי במציאות דיעה לאמר ההפטרה כיון שבפ' החדש הרי לכל הדיעות אין לומר הפטרת מחר חדש ואעפ"כ אומרים פסוק ראשון ואחרון של הפטרה זו, ובמילא ה"ה ג"כ בר"ח אלול כשחל להיות בשבת ויום א' שצ"ל ג"כ הפסוקים דמחר חדש, ומה שנוגע עתה הוא בשבת הבע"ל שבת חנוכה ר"ח טבת שחל ביום הש"ק ויום א' שאחריו, שעפ"י הנ"ל לדעתי הנה אחרי הפטרת חנוכה צ"ל פסוק ראשון ואחרון דהפטרת ר"ח וג"כ של מחר חדש,

וי"ל קודם פסוק השמים כסאי כיון שהיא חשובה יותר מהפטרת מחר חדש וג"כ קודמת בזמן (אף שיום השני דר"ח הוא העיקר).

ב) מ"ש בענין התרת נדרים שכמדומה לו שצ"ל ג"כ יה"ר מלפניך וכותב שכן נוהגים.

הנה המנהגים שנדפסו בהקונטרס הם ע"פ הוראה מפורשת של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, וכן שמעתי ממנו בעצמו, שלא הי' אומר יה"ר הנ"ל, וזהו ג"כ הוראה מפורשת של כ"ק אביו (מוהרש"ב) וכמו שנדפס בסידור תהלת ה' תרע"ח בראסטאוו, שלא נדפס שם אלא שמעו נא רבותי, הכל יהיו מותרים, הרי אני מוסר מודעה, כולם יהיו מותרים.

ג) בענין מקריא התקיעות, שרוצה להסביר זה שאינו אלא מורה באצבע שהוא רק בשעה שהאדמו"ר הי' בעצמו התוקע.

הנה בטח ידוע לו שבשנים הקודמות, הנה כמה וכמה שנים של אדמו"ר מוהרש"ב לא הי' האדמו"ר התוקע כ"א המקריא וכן בשנים האחרונות של כ"ק מו"ח אדמו"ר, ולא היו מקריאים אלא באצבע אבל לא בדיבור.

ד) מה ששאלתי בנוגע להסדר דאמירת סליחות בצום גדלי', כוונתי היתה לדעת איזה פזמונים אומרים וכמה פעמים א-ל מלך וכו' כי זהו דבר ברור שאין אומרים כפי שנדפס בהסליחות, והראי' מסדר הסליחות שנדפס ע"פ הוראת כ"ק מו"ח אדמו"ר בסידור תו"א הנ"ל, שאין אומרים יגמה"ר יותר על ג"פ (מלבד במוצאי מנוחה ובערב ר"ה), ולכאורה לפי מנהגנו שאין אומרים סליחות בעשי"ת כ"א בצום גדלי' - ה"ז בתור ת"צ, הרי יש לומר א-ל מלך ג"פ כמו בכל ת"צ וכמודפס בסידור לאוואוט, ואז צריך בירור איזה פזמונים להשמיט, ואולי יש בזה מנהג מקובל מזקני אנ"ש באה"ק ת"ו, ות"ח מראש אם יודיעני עד"ז...

ה) נוסף לשיעור אכילת פרס שהובאו בהערות בסוף רשימות על מגילת איכה (ע' סא, הערה ב-ג) מצאתי עתה בס' ויעש אברהם (להרה"צ מטשעכאנאוו) ע' תנו, שלפי ששיער הוא: ה' ושליש, ב' וב' שלישים, או ב' מינוט.

ו) נזדמן לי מש"כ בהמודיע מערחה"ס, ואף שאין משיבין על הדרוש, יש להעיר במה שתמה שבשו"ע או"ח סתרכ"ה אין בו הלכה, 1) גם סת"ל עד"ז הוא. 2) בסתרכ"ה י"ל שההלכה היא כללות המצוה דישיבה בסוכה אלא שכתבה בל' הכתוב, ובזה מיושב בניחותא התחלת סתרל"ט: כיצד מצות ישיבה בסוכה. או י"ל שצ"ל בשו"ע ג"כ התיבות למען ידעו - וזהו ג"כ הלכה, אשר (עכ"פ לכתחלה) צ"ל הידיעה שיושב בסוכה כו' וכמו שהאריך הב"ח, מג"א, פרמ"ג, שו"ע אדה"ז וכו', (כי לפי ביאור כת"ר ב"המודיע" חסר בשו"ע העיקר אשר צ"ל הידיעה), אלא שאח"ז בא מדפיס שלא למד כל צרכו, ומהחסרון ידיעה, רצה למעט בטרחתו ע"י קיצור ל' הכתוב, והשמיט התיבות למען ידעו דורותיכם.

וראי' חזקה להנ"ל אשר בשו"ע - צ"ל התיבות למען ידעו - כי בטור ובשו"ע אדה"ז נמצאו, אף שגם הם לא הביאו את כל הכתוב.

ושלום לכת"ר ולתורתו - בברכה.

א'שיח

מוה"ר אברהם חיים: נאה. אגרות נוספות אליו - לעיל ח"ד תתקפז, ובהנסמן בהערות שם. לקמן א'תלד.

לדעתי... הפטרת חנוכה: עפי"ז תיקן בלוח כולל חב"ד כמבואר כאן. ונתבאר הענין בשיחת שבת חנוכה תשכ"ט.

בענין התרת נדרים: בהמשך לזה לקמן אגרת א'תלד.

סליחות בצום גדליה: ראה "סליחות מנהג חב"ד". ס' המנהגים-חב"ד ע' 52.