ספריית חב"ד ליובאוויטש

ב'תתקמג

ב"ה, כ"ב אלול, ה'תשי"ד

ברוקלין, נ.י.

ברכה ושלום!

זה מזמן שנתקבל מכתבה בו מתארת מצב הנפשי וכן ע"ד עבודתו בשדה החנוך, ובפרט עם קבוצת נערות ב..., כן קבלתי מכתב מקבוצת הנערות אשר גם בו משתקף מצב רוחה, וכידוע אשר תכונת הרב ניכרת בתלמיד במדה גדולה.

ובמענה על מכתבה, הנה בטח למותר לבאר לפני בת ישראל כמותה, ובפרט שהיא מיוצאי רוסי' וזוכרת הסבות והנסיונות שעברו עלי' בדרכה, אשר העולם אינו הפקר וכי השי"ת הוא המנהל אותו לכל פרטיו בהשגחה פרטית, שזהו מיסודות אמונתנו, אשר כל בני ובנות ישראל מאמינים בני מאמינים הם, ואפילו אם אין האמונה הזאת נראית בגלוי.

מובן מהנ"ל, אשר אין דבר אחד בעולם לבטלה, וכל ענין ודבר יש לו תכלית מיוחדת. נמצא אשר אם התכלית הרצוי' אינה יוצאת לפועל, ועל אחת כמה וכמה אם נעשה ההיפך מזה, מובן ההיזק מזה לעצמו ולכל העולם כולו.

ודבר זה ברור עוד יותר לכל אלה, אשר ההשגחה העליונה הצילה אותם מרדת שחת בימי הגזירות שניתכו על עמנו, שאפילו בהתבוננות קלה אפשר להבין, כי לא בצדקתם ובזכות עצמם נצולו בדרך נס, אלא לשם תכלית מסויימת, ולכה"פ מכאן ולהבא עליהם למלא תפקידם וחלקם בעולם, ולא ח"ו להרוס.

וכל מי שחונן בתכונות מיוחדות שיש לו השפעה, הנה צריך להשתמש בתכונות אלו לטובת הסביבה, כי אין זה ענין פרטי, ועל אחת כו"כ שצריך להכיר את האחריות לדור הצעיר, המתחיל למצוא דרכו בחיים.

לאחר הקדמה זו, הגם שלמותר להאריך בהיוצא מהדברים, אבל ליתר ביאור ושלא להשאיר מקום לכל ספק, אאריך אפילו במקום שהי' ראוי לקצר, והוא:

מאחר שהשי"ת הוציא ממסגר והציל... באותות ובמופתים היוצאים מדרך הטבע, והביאם למקום שיכולים לפעול שם גדולות, ואפילו לא במסירות נפש, אלא במסירת הרצון לבד, הרי אין כל ספק שעליהם לוותר על "מציאות" עצמם ועל האנוכיות שלהם למען האמת. כי מובן אשר כל הקושי שבזה האו רק להקדים את הנעשה לנשמע (נשמע שפירושו הבנה), היינו הקבלת עול שבזה.

ואחרי אשר גם אותה הציל השי"ת... וחנן אותה בכח השפעה על הסביבה בכלל ועל הנוער בפרט, הנה פשוט הוא שעלי' להכיר את הזכות והאחריות שבזה, וחלילה לה להרוס ח"ו.

החובה עלי' להשתמש בכשרונותי' במילואם ולא רק בחלקם כדי להשריש אמונה פשוטה בין בני ובנות ישראל ובפרט בין הנוער, ושלא להשאיר מקום לכל ספקות באמונה. ושלא לשכוח האמת הפשוטה, אשר מה שנדמה לה שיש לה איזה ספיקות בענינים עיקריים, אין זה אלא דמיון הבא מצד הרע שבעולם, שחלק ממנו נמצא בכל אדם (יצה"ר) המעלים על האור והאמת. ומובן ש הוא גם כן המסית לומר, שאי אפשר לה להשפיע בכיוון מיוחד כיון וכל זמן שהיא עצמה בספק.

אבל אין היא הראשונה במצד כזה ואף לא האחרונה. וכבר הראה הנסיון שכל אלו שאחזו בדרך אבותיהם, היא דרך תורתנו תורת חיים, חיים גם בעולם הזה, הנה, כמו שבנוגע לעם ישראל בכללותו הרי החלקים שבו ששמרו התורה והמצוה קיימים עד היום הזה וכל אלו הכתות שסרו מן הדרך הרי או שלא נשאר מהם כל שריד ופליט או שהם רק מתי מספר שהולכים ומתנוונים, כן הוא גם בהנוגע להפרט והיחיד, שעל ידי אחיזתו, בחייו היום-יומיים, ובפרט בהנוגע לדבור ומעשה בפועל, בדרך התורה, הרי כל ימיו תוכניים הם ומשביעים רצונו (כשעושה חשבון אמת בנפשו) ונהנה עונג אמיתי כשרואה תוצאות השפעתו על הזולת. מה שאין כן בכל אלו שנטו מן הדרך, שזרעו ספיקות ובמילא קצרו אכזבות וכו'. ומכאיב להאריך בדבר המצער.

המורם מכל הנ"ל - כיון שחננה השי"ת בכשרונות השפעה, וכן זכתה להיות כמה שנים בסביבה ספוגה יראת שמים וקיום המצות מעשיות, וזכות מיוחדת נתוספה לה שנמצא בסביבתה חוג של נוער שיכולים לעודדו ולאמצו שלא יתרשם כלל וכלל מהשפעות בלתי רצויות שעלולות להביא היזק וכו' בחייהם ח"ו - הנה חובתה וזכותה לנצל את כשרונותי' וזכויותי' הנ"ל במילואם.

ואפילו אם שיטתה שאין הדבר מתיישב עדיין במאה אחוז בשכלה, הרי אין המושפעות שלה יכולות לחכות עד שתבוא להשלימות או עד שתגרש את כל המחשבות המבלבלות אותה, כי כל יום ויום העובר הרי זה אבידה שאינה חוזרת.

וכנ"ל בלי ספק אצלי שזהו תפקידה בעולם אשר בשבילו הצילה השי"ת מכל מה שעבר עלי' והביאה למקומה עתה. און מיט דעם אויבערשטען - דינגט מען זיך ניט.

בברכת הצלחה מופלגה בכל הנ"ל, ואשר גם בפרטיות יצליחה השי"ת שיבוא לה כל זה בלי העלמות והסתרים יתירים על המדה, ובברכת כתיבה וחתימה טובה, המחכה לבשורות טובות.

ב'תתקמג

נדפסה בלקו"ש חכ"ב ע' 362, והוגהה ע"פ העתק המזכירות.