ספריית חב"ד ליובאוויטש

שיחה ג

53

א. כתב הרמב"ם בספר המצות: "מצוה רטו היא שצונו למול את הבן, והוא אמרו ית' לאברהם1 המול לכם כל זכר". אמנם במנין המצות בריש ספר היד2 כתב "למול את הבן שנאמר וביום השמיני ימול בשר ערלתו" — שהוא כתוב בפ' תזריע3.

וצריך להבין טעם השינוי, שבמנין המצות הביא המקור למצוה זו מהכתוב דפ' תזריע ולא (כבספר המצות) מהציווי שנאמר לאברהם4.

ועוד תמוה: במנין המצות מדייק הרמב"ם5 בלשונו לומר "למול את הבן"6, שבפשטות כוונתו שהחיוב על האב למול את בנו [ובפרט ששינה ממ"ש (בל' סתמי) בהכותרת להל' מילה "למול הזכרים ביום השמיני"]7; וא"כ לכאורה הו"ל להרמב"ם להביא הכתוב דאברהם, ששם מוכח שהאב מצווה למול את בנו8, ולא הכתוב "וביום השמיני ימול בשר ערלתו" שלא נזכר בו שהחיוב הוא על האב9.

לכאורה י"ל ששינוי זה תלוי בפלוגתת הבבלי וירושלמי, שבבבלי10 למדו החיוב שעל האב למול את בנו ממש"נ11 באברהם "וימל אברהם את יצחק בנו", ובירושלמי12 למדו ממש"נ "וביום השמיני


1) פרשתנו יז, י.

2) מ"ע רטו — הובא גם בכס"מ ריש הל' מילה.

3) יב, ג.

4) ובפרט ע"פ תי' הא' בסנהדרין (נט, ריש ע"ב) דנשנית בפ' תזריע רק למישרי שבת. וראה מנ"ח מצוה ב בתחלתה.

בהערות הר"ח העליר לסהמ"צ שם, מביא גירסא מכת"י, שגם במנין המצות בריש ס' היד הובא הכתוב ד"המול לכם כל זכר". אבל הנוסח בדפוסים הנפוצים (ושהי' לפני הכס"מ) הוא כבפנים, וכ"ה לכל הגירסאות בס' המדע (ירושלים, תשכ"ד).

5) גם בסהמ"צ לפנינו איתא "למול את הבן". אבל בתרגום קאפח שם "שנצטוינו להמול" (ולא "למול את הבן").

6) ותיבות אלו נמצאות בכל הגירסאות בס' המדע (ירושלים, תשכ"ד).

7) אבל בביאור הרי"פ פערלא לסהמ"צ רס"ג מ"ע לאלב (קפ, רע"ג), שכוונת הרמב"ם "למול את הזכר, כידוע דפעמים הרבה תבוא הוראת בן במקום זכר כו'" (ונכלל בזה גם הציווי למול עבדים. ומתרץ עפ"ז קושיית הכס"מ ריש הל' מילה). ע"ש.

8) אלא שבכתוב שהביא הרמב"ם בסהמ"צ "המול לכם כל זכר" לא מפורש לכאורה חיוב האב למול את בנו. — ובקידושין (כט, א) הובא הכתוב (וירא כא, ד) "וימל אברהם את יצחק בנו" (וראה מהרי"ט, פני יהושע ועוד — קידושין שם).

אבל ראה רש"י שבת (קלב, ב ד"ה בינוני) — "ואביו מצווה עליו נפקא לן מהמול לכם כל זכר", היינו שבהציווי דפרשתנו נכלל גם חיוב האב למול את בנו. וכבר העירו מיל"ש וירא שם (רמז צב. וראה ב"ר פנ"ג, ז וברש"י שם) "וימל גו' בן שמונת ימים כאשר דבר*. . והיכן דבר ובן שמונת ימים ימול לכם כל זכר" (פרשתנו שם, יב). ואכ"מ.

9) ראה עצמות יוסף לקידושין שם. ולהעיר ממראה הפנים לירושלמי קידושין פ"א ה"ז.

10) קידושין כט, א.

11) וירא כא, ד. וראה לעיל הערה 8.

12) קידושין פ"א ה"ז.


*) כ"ה ביל"ש ורש"י לב"ר שם. אבל בפ' וירא שם נאמר "כאשר צוה" (וראה יל"ש עם שינויי נוסחאות כו' — ירושלים, תשל"ג). — הלשון "כאשר דבר" נמצא לעיל סוף פרשתנו (יז, כג) במילת ישמעאל בנו כו'.