ספריית חב"ד ליובאוויטש

שיחה א

61

א. איתא בגמ'1: שלשה סימנים יש באומה זו הרחמנים והביישנין2 וגומלי חסדים, רחמנים דכתיב3 ונתן לך רחמים ורחמך והרבך, ביישנין דכתיב4 בעבור תהי' יראתו על פניכם [כד"אמרינן5 בנדרים6 בעבור תהי' יראתו על פניכם גו' זו הבושה וכו', כי היראה הניכרת בפנים היא הבושה"], גומלי חסדים דכתיב7 למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו גו', כל שיש בו שלשה סימנים הללו ראוי להדבק באומה זו8. וכן נפסק להלכה ברמב"ם לענין משפחות הכשרות (כדלקמן סעיף ב).

והנה מאמר זה הובא גם בירושלמי9, אבל שם (וכן בכמה מדרשים10) לא נלמד הסימן ד"גומלי חסדים" מהכתוב (באברהם) "למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו גו'", אלא ממ"ש11 "ושמר ה' אלקיך לך את הברית ואת החסד"12.

ויש לומר, ששינוי זה קשור עם חילוק אחר בין דרשת הבבלי ודרשת הירושלמי: בבבלי נאמר "שלשה סימנים יש באומה זו", אבל בירושלמי (ועד"ז בכמה מדרשים הנ"ל13) הלשון "ג' מתנות טובות נתן הקב"ה לישראל":

להבבלי, עיקר ההדגשה הוא בזה שהמדות הללו הן "סימנים" על האופי העצמי של בני "אומה זו", ולכן מביא ראי' ממ"ש באברהם ("למען אשר יצוה גו'"), שאברהם (מצד עצמו) הי' גומל חסד וכן צוה לביתו אחריו14, שמזה מוכח שאברהם הי' חסדן מצד עצם טבע נפשו15, ובמילא, שהחסד הוא סימן על עצם טבע נפשם של בני אומה זו16;


1) יבמות עט, א.

2) כ"ה בגמ' שלפנינו. ובע"י: רחמנין וביישנין.

3) פ' ראה יג, יח.

4) יתרו כ, יז.

5) ל' המהרש"א בחדא"ג יבמות שם.

6) כ, א.

7) פרשתנו יח, יט.

8) כ"ה בגמ' לפנינו. ובע"י "להדבק בו (ומסיים) אין בו שלשה סימנין הללו אין ראוי להדבק בו". וראה לקמן סעיף ב.

9) קידושין פ"ד ה"א.

10) דב"ר פ"ג, ד. מדרש תהלים מזמור א ומזמור יז. מדרש שמואל פכ"ח. — ובבמדב"ר פ"ח, ד הביא שני הכתובים (וראה כלי יקר לש"א (כא, ב) — צויין באוה"ת פרשתנו צו, ריש ע"ב).

11) ר"פ עקב.

12) בדוחק י"ל שהירושלמי ס"ל שאין ראי' מהכתוב "למען אשר יצוה גו'" כיון שלא נזכר בכתוב בפירוש חסד, רק משפט וצדקה (וראה חדא"ג מהרש"א יבמות שם). וראה פי' מהרז"ו לדב"ר שם.

ולהעיר, שלכאורה אדרבה, הראי' מ"ושמר לך גו'" קלושה, שהרי בפשטות קאי על חסדו של הקב"ה — משא"כ הראי' מ"ונתן לך רחמים" מובנת, כי על רחמי הקב"ה לא מתאים (כ"כ) הלשון "ונתן לך" (וראה אוה"ח עה"פ). וראה גם אלשיך ר"פ עקב (ומתרץ שנלמד מריבוי ד"את (החסד)" — "לרבות גם את מדת חסד אשר לישראל").

13) במדב"ר, מדרש תהלים ומדרש שמואל הנ"ל (אלא שבמד"ש לפנינו "מדות" במקום "מתנות". אבל בהוצאת באבער שם "מתנות"). — ובדב"ר שם "ג' מדות טובות יש ביד ישראל".

14) וראה כתובות ח, ב: גומלי חסדים בני גומלי חסדים המחזיקים בבריתו של אברהם אבינו שנאמר כי ידעתיו גו', וברש"י וחדא"ג מהרש"א שם.

15) ראה ספר הערכיםחב"ד ערך אברהם אבינו סעיף ג. וש"נ. וראה תניא ספ"א שזהו טבעה גם של נפש הבהמית שבישראל.

16) כלומר: אף שגם אם ג' מדות הללו באות במתנה מהקב"ה ה"ה סימנים על אומה זו, מ"מ, עדיף יותר להביא ראי' שזהו אופי בני האומה מצד טבע נפשם, מזה שהן בדרך מתנה (ודבר נוסף על מציאותם).