ספריית חב"ד ליובאוויטש

שיחה א

102

א. ואלה תולדות יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק. וביארו חז"ל1 שכפל לשון הכתוב בא ללמדנו, שנוסף על שהי' "יצחק בן אברהם", הי' מודגש אשר "אברהם הוליד את יצחק", כי הי' דומה לאברהם בקלסתר פניו — "לפי2 שהיו ליצני הדור אומרים מאבימלך נת­עברה שרה. . הקב"ה צר קלסתר פניו של יצחק דומה לאברהם".

וכבר הקשו במפרשים3: ענין זה, ביטול דברי ליצני הדור "מאבימלך נת­עברה שרה", הי' מתאים להשמיענו ב­סמיכות לסיפור לידת יצחק4 — ולמה חיכה הכתוב עד עתה — פרשת תולדות — לבטל אמירה זו?

ומשמע, דעם היות שסיבת יצירת "קלסתר פניו של יצחק דומה לאברהם" היתה כדי לבטל דברי ליצני הדור — זה נוגע (גם) לענין עקרי ולענין הקיים גם לאחרי ביטול דבריהם — נוגע לעצם ענינו ועבודתו של יצחק.

ולכן בא ענין זה דוקא ב(תחילת) פ' תולדות, לפי שעיקרה של פרשה זו — "אלה" — הוא סיפור "תולדות יצחק", קורותיו של יצחק5

(בפ' חיי שרה המדובר הוא בהמשך לעניניו של אברהם; מפ' ויצא מתחיל הסיפור ע"ד יעקב; ובפרשת תולדות הוא סיפור קורותיו של יצחק, ועד ש­אחד מהפירושים ב"ואלה תולדות יצחק" הוא — "ילדי ימיו וקורותיו"6)

וזוהי הדגשת הכתוב, שבסיפור עניניו של יצחק ("תולדות יצחק") נוגע לדעת ש"אברהם הוליד את יצחק", שיצחק "דומה" לאברהם.

ב. בנוגע לענינו ועבודתו של יצחק מצינו דבר והיפוכו:

ידוע שמדתו של יצחק היא מדת היראה, "ופחד יצחק"7. שזהו ההפרש בין עבודתו של אברהם לשל יצחק: עבודת אברהם היא במדת האהבה והחסד, "אברהם אוהבי"8, ושל יצחק — במדת ה­יראה והפחד.

אמנם לאידך — כמה ענינים ביצחק מורים על קשר ושייכות למדת האהבה והחסד:

א) תחלתו, (זמן) לידתו: אמרו חז"ל9 "בפסח נולד יצחק", וידוע10 אשר שלש


1) ב"מ פז, א. תנחומא פרשתנו א. פרש"י ריש פרשתנו.

2) לשון רש"י.

3) ראה מפרשי רש"י כאן. אלשיך ועוד כאן. וראה גם לקו"ש ח"כ ע' 101 ואילך.

4) וכפשטות לשון רש"י שתחילת יצירתו של יצחק היתה דומה לאברהם, ודברי ליצני הדור היו רק בעת עיבורה של שרה ("מאבימלך נתעברה שרה"). וכן מפורש בתנחומא שם (הובא ברא"ם כאן).

ולפי דברי הגמ' (ב"מ שם) — הי' זה תיכף לאחרי עשיית המשתה גדול שאז "היניקה בנים שרה" (וירא כא, ז) — "ועדיין היו מרננים כו' מיד נהפך קלסתר פנים כו'". וראה חדא"ג מהרש"א שם.

5) להעיר מפרש"י ר"פ נח "ד"א ללמדך כו'".

6) ספורנו כאן.

7) ויצא לא, מב. וראה ת"א ותיב"ע שם. ועוד.

8) ישעי' מא, ח.

9) ר"ה יא, רע"א (וראה תוס' שם). רש"י וירא יח, י. ועוד.

10) טאו"ח סתי"ז. וכ"ה בזח"ג רנז, ריש ע"ב.