ספריית חב"ד ליובאוויטש

שיחה ג

161

א. אחת מנשי עשו המנויות בפרשתנו היא "בשמת בת ישמעאל"1, הנקראת בפ' תולדות2 בשם "מחלת בת ישמעאל". ומ­בואר ברז"ל3, והביאו רש"י בפירושו על התורה כאן — ששמה הי' "בשמת" ומה שנק' "מחלת" הוא רמז — "לפי שנמחלו לו (כל) עוונותיו"4 (של עשו), ומזה למדין שחתן (נושא אשה) מוחלין לו כל עוונותיו.

אמנם בביאור ענין זה (שחתן ביום חופתו נמחלו כל עוונותיו) מצינו ב' גירסאות:

בירושלמי5 (ועד"ז במדרש שמואל6) איתא: חכם חתן נשיא גדולה7 מכפרת. . חכם, מפני שיבה תקום והדרת פני זקן8, מה כתיב בתרי'9 וכי יגור אתכם10 גר גו' מה הגר מוחלין לו על כל עוונותיו אף חכם שנתמנה מוחלין לו על כל11 עוונותיו12; חתן, וילך עשו אל ישמעאל ויקח את מחלת בת ישמעאל13 וכי מחלת שמה והלא בשמת שמה אלא שנמחלו14 לו כל עוונותיו; נשיא, בן שנה שאול במלכו15 וכי בן שנה הי' אלא שנמחלו לו16 (על17) כל עוונותיו18.


1) לו, ג.

2) כח, ט.

3) ירושלמי בכורים פ"ג ה"ג. מדרש שמואל רפי"ז. וצ"ע שבפרש"י נשמטה תיבת "כל". וראה לקמן הערה 11. 19.

4) כ"ה בירושלמי. ובמדרש שמואל "שמחלו* לו על כל עונותיו".

5) ירוש' בכורים שם.

6) שם בשינויים קלים — כבהערות שלאח"ז.

7) במדרש שמואל "הגדולה". וביל"ש שמואל שם (רמז קיז) ליתא תיבה זו. וראה הערה 34.

8) קדושים יט, לב.

9) שם, לג.

10) כ"ה בירושלמי. ולכאורה צ"ל "אתך" (כב­כתוב). וכ"ה במד"ש ויל"ש שם.

11) בירושלמי ובמד"ש איתא בכולם "כל עונו­תיו" — בגר, חכם, חתן (בעשו) ונשיא — כבפנים. ביל"ש שמואל שם איתא תיבת "כל" רק ב"נשיא". ב"קונדריס אחרון" שבסוף יל"ש ("אשר סדר הר' שמעון הדרשן לאחר שכתב זה הספר (היל"ש)" — נוסח ההקדמה דמהדורה הא' של היל"ש על התורה (שאלוניקי, רפז)) סי' קעח איתא "כל" ב"חכם" ו"נשיא" אבל לא ב"חתן" (עשו) ו"גר". בס' פרדס הגדול בסופו (לקוטים ושו"ת לרבינו שלמה) נט, ג — בשם "מצא רבי במדרש" — נאמרה תיבת "כל" בגר חכם וחתן (עשו), אבל לא בנשיא (ראה הערה 18).

12) במדרש שמואל: מה גר נמחלו לו כל עונותיו אף זה נמחל לו על כל עונותיו. ועד"ז ביל"ש שם.

13) תולדות שם.

14) במדרש שמואל (וביל"ש) "אלא מלמד שמחלו לו".

15) ש"א יג, א.

16) במדרש שמואל (ויל"ש): אלא מלמד שמחלו לו, כנ"ל.

17) כ"ה בכמה דפוסי ירושלמי, וכבמדרש שמואל שם.

18) בירושלמי מסיים "כתינוק בן שנה". ובמדרש שמואל (ועד"ז ביל"ש) ממשיך: נשיא ומלך נעשה כתינוק בן שנה שלא טעם טעם חטא. ובספר הפרדס שבהערה 11 "כיון שמלך נעשה כבן שנה נקי ומלובן". וביל"ש שם הובא לאח"ז: רב הונא אמר* כבן שנה שלא חטא מימיו.


*) בהוצאת באבער "שמחלה (?) לו על כל עונותיו". ובפרש"י עה"פ כאן ב' גירסאות "שנמחלו (לו) עונותיו", "שנמחלו עונותי'" (של בשמת). וראה לקמן הערה 41.

*) ביל"ש שם נסמן יומא (כב, ב). וביומא שם לפנינו "אמר רב הונא כבן שנה שלא טעם טעם חטא".