ספריית חב"ד ליובאוויטש

שיחה א

176

א. דובר כמה פעמים1 ע"ד שמות פרשיות התורה, דזה שכל פרשה נקראת (ע"פ מנהג ישראל, דתורה הוא) בשם מסויים, הוא לא (רק) משום שהתחלתה היא בתיבה זו (שנקבעה להיות שמה), אלא לפי שבשם זה נרמז גם תוכן ה­פרשה2. וכמו שם כל דבר שנקרא בו בלשון הקודש, שהוא חיות הדבר ההוא ומורה על תוכן הדבר שנקרא בשם זה3.

ומובן שכן הוא גם בנוגע לפרשתנו, דשמה אשר יקראו לה ע"פ מנהג ישראל הוא "וישב"4 — שצ"ל שבו מרומז תוכנה של פרשה זו.

וצריך להבין: "וישב" פירושו — הת­יישבות באופן של שלווה ומנוחה, וכדרשת חז"ל5 בריש פרשתנו "וישב — בקש6 יעקב לישב בשלוה"7; ואילו תוכ­נה של הפרשה הוא בענין מכירתו של יוסף, שהפריעה ושללה את "וישב יעקב", את מנוחתו ושלוותו של יעקב, וכדרשת חז"ל הנ"ל "בקש יעקב כו' קפץ עליו רוגזו של יוסף".

ב. ויובן זה בהקדים ביאור מחז"ל הנ"ל "ביקש6 יעקב לישב בשלוה קפץ עליו8 רוגזו של יוסף, צדיקים מבקשים לישב בשלוה אמר הקב"ה לא דיין ל­צדיקים מה שמתוקן להם לעולם הבא אלא שמבקשים לישב בשלוה בעוה"ז".

הפירוש במאמר זה לפי מפרשי המד­רש (ורש"י) הוא9, דזה ש"ביקש יעקב לי­שב בשלוה" היא הסיבה שבגללה "קפץ עליו רוגזו של יוסף". כלומר, אין כוונת חז"ל רק להשמיענו שלא נתקיים מבו­קשו של יעקב לישב בשלוה — כי קפץ עליו רוגזו של יוסף, אלא יתירה מזו: "קפץ עליו רוגזו של יוסף" הוא תוצאה מזה ש"ביקש יעקב לישב בשלוה". וכ­מפורש במדרש10 "יעקב אבינו ע"י ש­בקש


1) ראה בארוכה לקו"ש ח"ה ע' 57 ואילך ובהערות שם.

2) ואחת ההוכחות לזה — בפשטות: פרשה ש­תחלתה "אלה תולדות נח" נקראת "נח", ופ' אחרת שתחלתה "ואלה תולדות יצחק" נקראת "תולדות" (וראה לקו"ש שבהערה 4). ולכאורה — באם נאמר ששמות הפרשיות הם רק על שם התחלתן — הרי פ' "אלה תולדות נח" מכיון שהיא הראשונה המתחילה "אלה תולדות" הוצרכה להקרא בשם "תולדות" (מכיון שתיבת "תולדות" היא לפני תיבת "נח") ופ' "ואלה תולדות יצחק" שלאחרי' המתחילה ג"כ בתיבת "תולדות" — בשם "יצחק" (כדי להבדילה מפ' אלה תולדות נח)? ומזה מובן ששם שתי הפרשיות הוא (גם) ע"ש תוכנן, ולכן נקראת הפרשה הראשונה בשם "נח" והשני' — "תולדות" — כי שמות אלה מורים על תוכנן, כמבואר במקום אחר.

3) ראה אור תורה להה"מ ס"פ בראשית (ד, סע"ב ואילך) ולקו"א להה"מ סרמ"ד (הוצאת קה"ת). תניא שער היחוד והאמונה פ"א. לקו"ת בהר מא, ג. ובכ"מ.

4) ברמב"ם (בסוף ספר אהבה ב)סדר תפלות "וישב יעקב". אבל כבר נתבאר כמ"פ שרוב ה­פרשיות ברמב"ם שם נק' בב' תיבות. ועד"ז רוב שמות הפרשיות שהובאו בסידור הרס"ג "קריאת התורה". וראה לקו"ש חכ"א ע' 146 הערה 6. ואכ"מ.

5) ב"ר פפ"ד, ג. פרש"י ריש פרשתנו לז, ב: ועוד נדרש בו.

6) לשון רש"י שם.

7) ראה רא"ם (ועד"ז בגו"א ועוד) דפי' וישב יעקב, היינו דביקש "להתיישב ולנוח מהצער כו'".

6) לשון רש"י שם.

8) וצ"ע שרוגזו של יוסף קפץ לאחרי כתשע שני שלוה! וראה לקמן ס"ו.

9) וראה גם כלי יקר ואוה"ח ריש פרשתנו.

10) ב"ר שם.