ספריית חב"ד ליובאוויטש

שיחה ב

9

שנשתעבדו מכל האומות, כיון ששמע דבריו אמר לשון הרע יש ביניהן היאך יהיו ראויין לגאולה לכך אמר אכן נודע הדבר עתה ידעתי באיזה דבר הם מש­תעבדים". ומפורש יותר בפרש"י עה"ת11, שבתחילה מביא "ומדרשו — דאג לו12 על שראה בישראל רשעים13 דלטורין אמר מעתה שמא אינם ראויין להגאל", ושוב (בד"ה "אכן נודע הדבר") מביא "ומדרשו נודע לי הדבר שהייתי תמה עליו מה חטאו ישראל מכל ע' אומות להיות נרדים בעבודת פרך אבל רואה אני שהם ראויים לכך".

ולפי זה — זה שיש בין ישראל "רשעים דלטורין" הוא סיבה לא (רק) לזה שאינן ראויין להגאל אלא (גם) ל­היותם "ראויים לשעבוד", "להיות נרדים בעבודת פרך" יותר מכל ע' אומות. ותמוה: במה הוא החומר דחטא לשון הרע לגבי ענין זה — יותר משאר ה­חטאים?

ועוד וג"ז עיקר: איך אפשר לומר אשר לה"ר הי' בישראל יותר מבשבעים האומות, שלכן דוקא בנ"י נשתעבדו ולא ע' האומות?

וכ"ז הוא גם בפרש"י — (בנדו"ד מד­רשו המיישב) פשוטו של מקרא14.

וגם בגוף פירוש השמו"ר ופרש"י יש לעיין: אם חטא לשון הרע הוא סיבה להיות ראויים לשעבוד ולהיות נרדים בעבודת פרך — מהי הרבותא בזה ש­"אמר מעתה שמא אינם ראויין להגאל" — הרי בכלל מאתים מנה15?

עוד אינו מובן: בדברי דתן ואבירם הי' לא רק חטא לשון הרע, אלא גם חטא הלשנה (שהלשינו על משה לפרעה16) — והרי חטא הלשנה עולה בחומרו על חטא לשון הרע (וכוללו); מדוע מדגישים חז"ל שיראת משה היתה (רק) בגלל חטא לשון הרע, ולא על עיקר החומר שב­דבריהם — חטא הלשנה17?


11) עה"פ.

12) בדפוס ראשון ושני, ורוב כת"י רש"י שתח"י — ליתא כל התחלת פרש"י שלפנינו ("כפשוטו. . לו"), והתחלת פרש"י היא — "על שראה בישראל כו'" (וכיו"ב). אבל בדפוסים שלפנינו ובב' כת"י רש"י שתח"י — הוא כבפנים (וכן הובא בגו"א). ולכ­אורה תיבת "לו" מיותרת (ובא' מכת"י רש"י שתח"י "דואג הי'").

13) בדפוס ראשון ואיזה כת"י רש"י שתח"י "רשעים גמורים". ובעוד כת"י ליתא תיבת "רשעים" בכלל.

14) ע"ד לשון רש"י בראשית ג, ח.

15) ובילקוט פרשתנו עה"פ הביא ג"כ דרש הנ"ל ב' פעמים, אבל בשתיהם — כטעם על ה­שעבוד: אומר הי' משה לפני הקב"ה רבש"ע מפני מה זאת האומה משתעבדת יותר מכל האומות שיש בעולם אכן נודע הדבר החטאה הזאת שלא על חנם משתעבדים. ולאח"ז מביא: מלמד שהי' משה מהרהר מה ראה הקב"ה לשעבד ישראל יותר מכל האומות עד שבאו דתן ואבירם* שעשו בו דלטוריא.

16) כמו שכ' בתנחומא פרשתנו שם. שמו"ר שם, לא. פרש"י עה"פ ב, טו. ועוד.

17) כן מפורש בשמו"ר (שם, ל) לפנ"ז שאמרו "נודיע עליך מה עשית למצרי". ואעפ"כ ממשיך "כיון ששמע כן נתיירא מלשון הרע", וכן ממשיך בדברי ר"י ב"ר שלום כו' "כיון ששמע דבריו אמר לשון הרע יש ביניהן היאך יהיו ראויין לגאולה כו'". וגם בתנחומא ופרש"י שאינו מפורש שאמרו שיל­שינו עליו לפרעה*, לכאורה מובן הוא, מזה שגם לשיטתם הם הלשינו עליו, כבהערה שלפנ"ז. וב­דפוס שני וכמה כת"י רש"י (שתח"י) כתוב (גם) "מלשינים". וראה יפה תואר השלם לשמו"ר שם. קצור מזרחי לפרש"י כאן. ועוד. אבל ראה נחלת יעקב לפרש"י כאן סד"ה מכאן אנו למדים.


*) וכן הוא גם בפרש"י פרשתנו ב, יג. וצ"ע ההכרח בפש"מ וכו'. וראה פרש"י לקמן ה, כ.

*) בפרש"י "רשעים דלטורין". אבל בפשטות אין פירוש דלטורין מלשינים כ"א הולכי רכיל וכיו"ב, אלא שלפעמים כולל ג"כ מלשינים — ראה ערוך וערוך השלם ערך דלטור.