ספריית חב"ד ליובאוויטש

174

כרצון איש זה מרדכי46, באופן ה­מותר, במאכלים כשרים וכו').

אבל ביחד עם זה היתה צריכה להיות הידיעה וההרגשה וההכרה הברורה, ש­קיומו של עם ישראל אינו תלוי כלל באחשורוש ח"ו (אע"פ שהי' מולך ב­כיפה47), כ"א אך ורק בידי הקב"ה; ו­עוד זאת, שקיומם של בנ"י הוא בגדר נס המלובש בטבע, ולפעמים נס גלוי — ככבשה אחת בין שבעים זאבים (כנ"ל), ד"גדול הרועה" ששומר את בני ישראל בהנהגה נסית שלמעלה מן הטבע.

וזהו התוכן (הפנימי) במה שאמרו ש­חטאם של בני ישראל הי' בזה ש"נהנו מסעודתו של אותו רשע": השתתפותם בסעודה זו לא היתה מפני כבוד המלכות וכיו"ב, אלא מפני שהחשיבו את אחש­ורוש עד כ"כ שטעו לחשוב שקיומם תלוי48 בחסדו של (המלך אחשורוש) רשע — היינו אדם שהוא הפכו של קיום רצון בורא העולם! ולכן הביאה האפ­שרות להשתתף בסעודתו להנאה ותענוג.

ו. על פי הנ"ל בגדר חטאם של ישר­אל בימי גזירת המן, יבואר היטב גם אופנו המיוחד של נס ההצלה בימי פורים, שבו נשתנה מנס ההצלה בימי חנוכה (ועאכו"כ — בגאולת מצרים) — שההצלה דימי חנוכה היתה ע"י נסים גלויים שלמעלה מן הטבע (מסרת גבו­רים ביד חלשים כו'), משא"כ ההצלה ד­ימי פורים באה על ידי נס המלובש ב­טבע (שהרי "לא הי' דבר נראה לעין שהוא למעלה מהטבע"49) —

דיש לומר, שזהו בהתאם לסיבת ה­גזירה בימים ההם [שבני ישראל הורידו עצמם תחת ההנהגה של דרכי הטבע, עד להנהגה של (אחשורוש — בהיותו) אותו רשע, ועד "שנהנו מסעודתו של אותו רשע"50]:

נס המלובש בטבע מלמדנו, שההנהגה הנסית דלמעלה אינה מוגבלת ב"למעלה­מן­הטבע", באופן המכריח שידוד מער­כות הטבע, אלא יכולה להתלבש גם בתוך לבושי הטבע עצמו.

החידוש בנס פורים, נס המלובש ב­טבע, שהוא נס כמו נס גלוי, שלכן מבר­כים הברכה "שעשה נסים" הן בחנוכה (נס שאינו מלובש בטבע) והן בפורים (נס מלובש בטבע), והיינו דמה שהציל הקב"ה את בנ"י בימי הפורים לא הי' באופן של הנהגה טבעית, אלא בהנהגה נסית, שלכן "נראה בחוש שכל הסבות היו רק למעלה מהטבע"51 — ואעפ"כ ה­נס התלבש בלבושי הטבע, כי גם ב­"טבע" דבנ"י מלובש "נס" שלמעלה מה­טבע.

ז. שני קצוות אלו שמבקשים ודור­שים מכאו"א מישראל — מחד גיסא אין סומכין על הנס ועליו לעשות בדרך הטבע דוקא, וביחד עם זה עליו להכיר שכל הטבע שבחייו הוא רק "לבוש" וכל עניניו באים מההנהגה הנסית דלמעלה —


46) ראה לעיל סוס"א.

47) מגילה יא, א­ב. תרגום שני בתחלתו.

48) עפ"ז יומתק הקשר בין שני הטעמים (וראה לעיל הערה 5) — "שנהנו מסעודתו כו'" ו"השתחוו לצלם" — כי גם הא ד"נהנו מסעודתו כו'" הו"ע של ע"ז (בדקות), כידוע הביאור במרז"ל (ע"ז ח, א) ישראל שבחו"ל עובדי ע"ז בטהרה הן (לקו"ת אחרי כז, ג. ד"ה וידעת שם. ובכ"מ). — וראה גם מנות הלוי שם.

49) לשון רבינו הזקן בתו"א מג"א (צג, סע"ג ואילך. ק, רע"א ואילך). — וראה לקו"ש חי"ז ע' 154 הערה 51.

50) מבלי להזכיר (גם עכ"פ) "אחשורוש".

51) תו"א שם צג, ריש ע"ד. ק, א.