ספריית חב"ד ליובאוויטש

179

מתו מפני ש"שתויי יין נכנסו למקדש", שמיתה זו היתה קשורה (תוצאה) משתיית יין יותר מדאי.

וידועה התמי': מפורש בכתוב שמשה אמר לאהרן "הוא אשר דבר ה' לאמר בקרובי אקדש"17, ובפרש"י "עכשיו רואה אני שהם גדולים ממני וממך" — וכיצד יתכן שיהי' אצלם דבר בלתי­רצוי וב­פרט עד כ"כ שיכנסו למקדש "שתויי יין"?

ומבואר בזה18 ע"פ מ"ש באוה"ח ה­קדוש19, שנדב ואביהוא מתו מפני גודל תשוקתם להתקרב להקב"ה, ש"לא נמנעו מקרוב לדביקות נעימות עריבות ידידות חביבות נשיקות מתיקות עד כלות נפשו­תם מהם". ובלשון הכתוב19 "בקרבתם לפני ה' וימותו", היינו, שסיבת מיתתם היא "קרבתם לפני ה'"20.

וזהו גם הפירוש ד"שתויי יין נכנסו למקדש": הכוונה ב"יין" היא21 לסודות ופנימיות התורה, כמאמר22 "נכנס יין יצא סוד", דכמו שיין גשמי מגלה את הטמון בלבו של אדם23, כן הוא ברוחניות, ש­"יינה של תורה" היינו גילוי סודות התורה24; ו"שתויי יין" מורה על גודל ועוצם הגילוי דפנימיות התורה25, עד למצב של "כלות הנפש" [דכמו ב"שתויי יין" כפשוטו הרי היין גורם לביטול ה­חושים, כך גודלו של גילוי זה והשתוק­קות זו גרמו אצלם ביטול החושים, ועד לכלות הנפש].

ולכן לאחרי מאורע זה הזהירה ה­תורה "יין ושכר אל תשת"26, שאסור לשתות "יין דרך שכרותו"27, שבזה נרמז, דכאשר "שותים" יין שבתורה, סודות ורזין דתורה, צריכים להזהר שלא לבוא למצב של "שכרות" של "כלות הנפש", וצ"ל באופן של "נכנס בשלום ויצא ב­שלום"28, כידוע הפירוש בזה29, שה­כניסה ל"פרדס" צריכה להיות "בשלום", באופן כזה שבודאי תהי' היציאה "ב­שלום" — נשמות בגופים30.


17) שמיני י, ג.

18) ראה גם לקו"ש חכ"ז ע' 22­121. וראה לקו"ש חי"ב ע' 55. וש"נ.

19) ר"פ אחרי.

19) ר"פ אחרי.

20) ראה בארוכה ד"ה אחרי מות — תרמ"ט (בסה"מ תרמ"ט), תשכ"ב. לקו"ש ח"ג ע' 987 ואילך.

ומ"ש "ויקריבו גו' אש זרה גו'" (שמיני שם, א) — אין הכוונה ל"זרה" ביחס לענין הקדושה ח"ו, כי אם ביחס לענין המשכן, שתכליתו וכוונתו — השכנת והמשכת אלקות בתוכם למטה (כדלקמן בפנים). וראה לקו"ש חל"ב ע' 100 ואילך.

21) וי"ל — נוסף על הענין כפשוטו, כמרז"ל (סנהדרין לח, רע"א) אגברו חמרא שעי"ז יתוסף ב­לימוד התורה וכו'. וראה לקמן בפנים. — וה"ז הי' קודם שניתנה הלכה בקרא לאסור שתיית יין קודם לכניסה למקדש (למשכן).

22) עירובין סה, סע"א. סנהדרין שם. תנחומא שמיני ה. זח"ג שמיני לט, א.

23) וכן היין עצמו מובלע תחילה בענבים (ראה פסחים לג, ב) ואח"כ יוצא מן ההעלם אל הגילוי (ראה לקו"ת שה"ש ב, סע"א. ובכ"מ).

24) ראה של"ה (שהובא לקמן ס"ד) "יצאו ד"ת הנקראת סוד". וראה בארוכה אמרי בינה שער הק"ש ספנ"ג ואילך (ובכ"מ) שיינה של תורה הוא רזין דאורייתא.

25) ראה גם סד"ה חייב אינש לבסומי עטר"ת (וכן דשנת תרנ"ו), ד"לבסומי בפוריא הוא תענוג הנפש בפנימיות התורה". וראה הנסמן בהערה 18.

26) שמיני שם, ט.

27) פרש"י שם.

28) חגיגה יד, סע"ב. טו, סע"ב (ע"פ גירסת הע"י). ירושלמי חגיגה פ"ב הי"א.

29) ד"ה אחרי מות — הנ"ל. לקו"ש ח"ג שם ע' 990. ובכ"מ.

30) אבל לפני הציווי ד"יין ושכר אל תשת" — הי' יכול להיות הענין ד"שתויי יין", עד למצב של "כלות הנפש" ממש, ולכן, גם לאחרי זה אמר משה שעליהם נאמר "בקרובי אקדש", "הם גדולים ממני וממך", כי זה הי' לפני הציווי.