ספריית חב"ד ליובאוויטש

שיחה ב

191

א. אי' בגמ'1: נשמה יתירה ניתנה בו באדם בע"ש במוצאי שבת נוטלין אותה ממנו שנאמר [בפרשתנו2: וביום השביעי] שבת וינפש כיון ששבת וי אבדה נפש (וינפש דורש בנוטריקון ווי נפש3). וכתבו הראשונים4 (וכן הוא בזהר5) שזהו הטעם לתקנת חכמים להריח בבשמים בכל מוצאי שבת — כדי להשיב את הנפש ש­דואבת על איבוד הנשמה יתירה במוצאי שבת [וכן פסק אדמו"ר הזקן בשולחנו6: הנהיגו חכמים להריח בבשמים בכל מו"ש כדי להשיב את הנפש שהיא דו­אבת ליציאת השבת בשביל הנשמה יתירה שהלכה לפיכך מיישבים ומשמחין אותה בריח טוב].

אמנם במוצאי שבת שחל בו יו"ט אין מברכים על הבשמים — ונחלקו הראשו­נים בטעמו של דבר:

הרשב"ם7 כתב "שהרי גם ביו"ט יש לנו נשמה יתירה כשבת".

ובתוס'8 הקשו "דא"כ במוצאי יו"ט אמאי לא תקינו בשמים (וממשיך) ולכך נראה דביום טוב ליכא נשמה יתירה", ומה שביו"ט שחל להיות במוצאי שבת אין מברכים על הבשמים — "משום ד­שמחת יו"ט ואכילה ושתי' מועיל כמו בשמים"*8 (ובמקום אחר כתבו בתוס'9 "כיון דיש לו מאכלים חשובים וטובים מיישב דעתו ממילא בלא ריח בשמים").

[וכן פסק אדה"ז בשולחנו10, דכשחל יו"ט במוצ"ש "א"צ לבשמים שתענוג יו"ט ושמחתו משיב את הנפש"].

וצ"ב במאי פליגי, כי דוחק לומר דפליגי במציאות אם ביו"ט ישנה נשמה יתירה. ובפרט שבזהר11 מפורש שגם ב­יו"ט יש נשמה יתירה.

ב. והנה בתירוץ דברי הרשב"ם — שלכאורה תמוהים הם, כקושיית התוס', דא"כ היו צריכים לברך על הבשמים גם במוצאי יו"ט — יש לומר שכוונתו ע"ד מ"ש הר"ן12 בטעם שאין מברכים על ה­בשמים משבת ליו"ט, וז"ל: דמשבת לחול שיצא ממנוחה שלימה לעמל גדול צריך הנחת הנפש בבשמים אבל משבת ליו"ט


1) תענית כז, ב. ועד"ז בביצה טז, א (בשינוי לשון קצת).

2) לא, יז. וראה בעלי התוס' עה"פ.

3) פרש"י תענית שם*. ובפרש"י ביצה שם "דרשינן לי' אוי על הנפש שהלכה לה".

4) רשב"ם ותוס' פסחים קב, סע"ב. תוד"ה כי — ביצה לג, ב. שו"ת הרשב"א ח"ג סר"צ. ועוד — הובא לקמן בפנים.

5) ח"ב רח, ב. ח"ג לה, ריש ע"ב.

6) או"ח ר"ס רצז.

7) פסחים שם.

8) פסחים שם ד"ה רב אמר.

*8) ועד"ז הוא בשו"ת הרשב"א שם. או"ז ח"ב סי' צב בשם ר"י בר' שמואל. ארחות חיים הלכות מגילה אות ג. כל בו סי' מא. ועוד.

9) ביצה שם סד"ה הנ"ל.

10) או"ח סתע"ג ס"ו.

11) ח"א פא, ב. ח"ג כט, א. רמב, ב. תקו"ז ת"ו (כב, א). תכ"א (מה, ב). ועוד. וראה שערי זהר לביצה טז, א.

12) פסחים שם. ועד"ז במאירי שם.


*) ידועה השקו"ט אם הפירוש לתענית הוא לרש"י — ראה שם הגדולים להחיד"א מערכת רש"י קרוב לסופו.