ספריית חב"ד ליובאוויטש

שיחה א

200

א. בתחילת "ציווי מלאכת המשכן"1 שבפרשתנו, כותב רש"י2 "כבר פירשתי נדבת המשכן ומלאכתו במקום צוואתם" (בפ' תרומה ותצוה וריש פרשת תשא).

אעפ"כ מצינו כמה פרטים במלאכת המשכן שרש"י נחית לפרשם בפרשתנו (כמו בפסוק3 "את המשכן את אהלו ואת מכסהו" שמפרש רש"י מה הם "משכן", "אהלו" ו"מכסהו", ועוד), ומובן הטעם, כי דברים אלה א"א לידע פירושם מ"מקום צוואתם" ולכן הוצרך רש"י לפרשם כאן, וכמבואר במפרשים4 בנוגע לרוב פירו­שי רש"י כאן (הטעם שלא סמך רש"י על פירושו "במקום צוואתם").

ועפ"ז צ"ע בפרש"י על הפסוק5 "את יתדות המשכן ואת יתדות החצר ואת מיתריהם", שפירש "יתדות, לתקוע ו­לקשור בהם סופי היריעות בארץ שלא ינועו ברוח", "מיתריהם, חבלים לקשור" — שהרי ענין זה כבר פירשו רש"י "ב­מקום צוואתם", בס"פ תרומה עה"פ6 "לכל כלי המשכן גו' וכל יתדותיו וכל יתדות החצר נחושת", שכתב שם "ית­דות7, כמין נגרי נחשת עשויין ליריעות האהל ולקלעי החצר קשורים במיתרים סביב סביב בשיפוליהן כדי שלא תהא הרוח מגביהתן", ולמה הוזקק רש"י לחזור ולפרש כאן שוב פעם ענינם של "יתדות המשכן"?

[וגם "מיתריהם", שלעיל "במקום צוואתם" לא נתפרשו בקרא, לכאורה לא הי' רש"י צריך לפרש כאן, כיון שכבר פירש שם שהיתדות היו "קשורים במית­רים סביב סביב בשיפוליהן"].

ב. גם יש לדייק בלשון רש"י שה­"יתדות" היו "לתקוע ולקשור בהם סופי היריעות כו'":

לעיל בס"פ תרומה כתב רש"י בנוגע ליתדות היריעות, "ואיני יודע אם תחובין בארץ או קשורין ותלויין וכובדן מכביד שפולי היריעות שלא ינועו ברוח (אלא שאח"כ מסיק) ואומר אני ששמן מוכיח עליהם שהם תקועים בארץ לכך נקראו יתדות ומקרא זה מסייעני אהל8 בל יצען בל יסע יתדותיו לנצח".

ועפ"ז צ"ל (וכ"כ במפרשים9) דמ"ש רש"י כאן "לתקוע" היינו כמסקנתו לעיל שהיו "תקועים בארץ".

אבל צ"ע לפי הגירסא בפרש"י לעיל, שסיום הפירוש שם "ואומר אני" אינו


1) ל' רש"י ריש פרשתנו (לה, ב).

2) לה, ה. — ויש לעיין למה הוצרך רש"י ל­הדגשה זו (וכן בפרש"י לקמן שם, יג "כבר פרשתי כו'"), והרי דרכו ברוב המקומות לסמוך על מה ש­פירש קודם, מבלי שיכתוב בפירוש "כבר פירשתי", ובפרט שהוא בסמיכות כ"כ (משא"כ בפרש"י ואתחנן ה, ז). ואכ"מ.

3) שם, יא.

4) ראה רא"ם, גו"א ועוד — שם, יא; רא"ם, ס' זכרון ועוד — שם, יב; שפ"ח ומשכיל לדוד — שם, יג (אבל ראה לקמן הערה 14). — וראה לקו"ש חט"ז ע' 325 ואילך.

5) שם, יח.

6) כז, יט.

7) בביאור פרש"י זה — ראה בארוכה לקו"ש ח"ו שיחה ב' לפ' תרומה (ע' 162 ואילך).

8) ישעי' לג, כ.

9) אמרי שפר על פרש"י כאן.