ספריית חב"ד ליובאוויטש

שיחה ב

53

א. תנן במס' פסחים1, שהחגיגה ה­באה עם הפסח "נאכלת לשני ימים ו­לילה אחד". ובגמ' שם2: מתני' דלא כבן תימא דתניא בן תימא אומר חגיגה הבאה עם הפסח הרי היא כפסח ואינה נאכלת אלא ליום ולילה כו' מ"ט דבן תימא. . ולא3 ילין לבקר זבח חג הפסח זבח חג זה חגיגה הפסח כמשמעו ואמר רחמנא לא ילין.

אח"כ ממשיך בגמ' שם: איבעיא להו לבן תימא נאכלת צלי או אין נאכלת צלי כי אקשי' רחמנא לפסח ללינה אבל לצלי לא או דילמא לא שנא ת"ש הלילה הזה כולו צלי4 ואמר רב חסדא זו דברי בן תימא שמע מינה.

הרמב"ם בהל' חמץ ומצה5 כתב (בנוסח "מה נשתנה") — "שבכל הלילות אנו אוכלין כו' והלילה הזה כולו צלי". והקשה בלחם משנה6: תימה על דברי רבינו דהוא פוסק בהלכות קרבן פסח7. . דחגיגה נאכלת לשני ימים ולילה אחד ודלא כבן תימא וא"כ לדידן ודאי אינה נאכלת צלי. . ולית לן לומר ה­לילה הזה כולו צלי דהא בגמ' אמרו דזהו כדברי בן תימא דס"ל היקשא וד­חגיגה נאכלת צלי אבל לדידן דחגיגה אינה נאכלת צלי לא מצינן למימר כולו צלי דהא איכא חגיגה.

ובצל"ח8 תי' שהרמב"ם ס"ל שגם ל­רבנן9 החגיגה נאכלת צלי10, וטעמם מ­שום שמצינו שהכתוב קראה פסח, וכמו שהביא הרמב"ם11 "שעל חגיגת ארבעה עשר נאמר12 וזבחת פסח לה"א צאן ובקר", אלא שרבנן ס"ל דלאו לכל מידי איתקש לפסח אלא רק לצלי (שהוא מידי דאכילה)13.

ב. והנה ההסברה בדעת רבנן שרק לצלי איתקש חגיגה לפסח ולא לכל מידי דאכילה14 (כמו לינה15 "דאזהרת


1) פסחים סט, סע"ב.

2) ע, א.

3) תשא לד, כה.

4) משנה פסחים קטז, ב.

5) פ"ח ה"ב.

6) הל' חמץ ומצה שם.

7) פ"י הי"ג.

8) לפסחים שם ע, ב (ד"ה ובזה זכינו). וראה גם צל"ח שם קטז, א.

9) ויתירה מזו כתב, דהחידוש דר"ח "זו דברי בן תימא" הוא דגם לדידי' נאכלת צלי. ע"ש.

10) ומה שהרמב"ם לא כתב מפורש ההלכה ד­חגיגה נאכלת צלי — תי' הצל"ח (שם ע, ב ד"ה ועוד אי האי קרא) "לפי שאין דרכו לכתוב פרטים שלא נזכרו בגמרא בפירוש". וראה מאירי פסחים שם שהכוונה ב"כולו צלי" היא רק על הפסח. וברבינו מנוח לרמב"ם שם (ועד"ז בהגה"מ שם אות ב) דלענין שתהא נאכלת צלי קיי"ל כוותי' (דבן תימא) דהא סתם לן תנא כוותי'. וראה (וכן בהבא לקמן) אנציקלופדי' תלמודית ערך חגיגת ארבעה עשר. וש"נ.

11) הל' ק"פ שם הי"ב.

12) פ' ראה טז, ב.

13) ובצל"ח שם (קכ, א לתוד"ה מפטירין) כ' דלרבנן יש בחגיגה גם משום שבירת העצם כיון שגם זו היא (ב)מידי דאכילה.

14) ולהעיר דבצל"ח שם ע, ב (הנ"ל הערה 10) כתב דלדעת הרמב"ם להכי קראה פסח (שתהא נאכלת צלי ו)להיות זמן שחיטתה אחר התמיד כמו פסח.

15) דאף שיש לימוד ע"ז — ראה צל"ח שם (קטז, א. קכ, א) — מ"מ צריך ביאור מהי ההסברה בזה.