ספריית חב"ד ליובאוויטש

שיחה ג

61

א. בפסוק "והי' כי ישאלך בנך מחר לאמר מה זאת ואמרת אליו בחוזק יד הוציאנו ה' ממצרים גו'" (שבסוף פרשת­נו1) מעתיק רש"י את התיבות "כי ישאלך בנך מחר" ומפרש: יש מחר שהוא עכשיו ויש מחר שהוא לאחר זמן כגון זה וכגון מחר יאמרו בניכם לבנינו דבני גד ובני ראובן [הנאמר בספר יהושע2, כשחזרו לעבר הירדן לאחרי כיבוש וחלוקת3 ה­ארץ].

מקורו של פרש"י זה הוא (לכאורה) במכילתא כאן4, וז"ל: יש מחר עכשיו ויש מחר לאחר זמן, מה זאת הרי מחר לאחר זמן, מחר יהי' האות הזה [הנאמר לעיל5 במכת ערוב] הרי מחר עכשיו, מחר יאמרו בניכם לבנינו הרי מחר ל­אחר זמן.

והנה הטעם שהשמיט רש"י הראי' ש­"יש מחר עכשיו" מן הכתוב "למחר יהי' האות הזה", לכאורה הוא (כמ"ש במפר­שים6) מפני שאין רש"י זקוק לראי' שיש מחר שהוא עכשיו, שהרי זהו הפירוש הפשוט של "מחר" בכל מקום, ועוד, ש­"עיקר6 הכוונה לפרש כאן מחר שהוא לאחר זמן".

אבל עפ"ז צ"ע — מדוע מביא רש"י הקדמה זו ("יש מחר שהוא עכשיו") כל עיקר? הרי בהקדמה זו אין חידוש, ו­הול"ל בקיצור "יש מחר שהוא לאחר זמן כגון זה וכגון כו'"?

ולהעיר שלקמן בפ' ואתחנן7 עה"פ "כי ישאלך בנך מחר לאמר מה העדות גו'", כתב רש"י בקיצור "כי ישאלך בנך מחר, יש מחר שהוא אחר8 זמן", מבלי להקדים "יש מחר שהוא עכשיו". אלא שי"ל ששם החידוש הוא להיפך — שיש מחר שהוא בריחוק זמן רב, לאחר כמה דורות, עד שנשכח ענין יצי"מ9 ושואלים "מה העדות גו'".

ב. גם יש לדייק בלשונו של רש"י בהראי' שמביא ש"יש מחר שהוא לאחר זמן" — "וכגון מחר יאמרו בניכם לבנינו דבני גד ובני ראובן" — דלכאורה:

א) ברובם המכריע של הראיות ש­מביא רש"י לדבריו מפסוק בתנ"ך, אין דרכו לכתוב באיזה המשך (או באיזה ענין) נאמר הפסוק אלא רק מעתיק לשון הכתוב; ומדוע מדגיש רש"י כאן שכתוב


1) יג, יד.

2) כב, כד. וראה שם, כז­כח. — ולהעיר שבדפוס א' וב' וכת"י רש"י (שתח"י) הועתק הכתוב דיהושע בערבוב לשונות פסוקים הנ"ל.

3) פרש"י מטות לב, כד.

4) וכן בתנחומא פרשתנו יג.

5) וארא ח, יט (ושם "למחר"). ולהעיר שב­תנחומא (וכן ביל"ש כאן. וראה מכילתא מהדורת האראוויץ) מביא עוד ראי' מ"מחר אנכי נצב על ראש הגבעה" (בשלח יז, ט). ועד"ז במדרש לקח טוב (ובלקח טוב שם משמיט הראי' על "מחר לאחר זמן"!). וצ"ע הטעם שמובאים כתובים אלו דוקא. ואכ"מ.

6) נחלת יעקב כאן.

6) נחלת יעקב כאן.

7) ו, כ.

8) כ"ה בדפוס א' ודפוסי רש"י שלפנינו (ולא "לאחר", כפרש"י (וכן במכילתא) פרשתנו כאן). ובדפוס ב' וכמה כת"י רש"י (שתח"י) "לאחר".

9) אבל ראה לקמן הערה 28. וראה לקמן סעיף ו והערה 41.