ספריית חב"ד ליובאוויטש

67

עה"פ44 "והי' כי יביאך ה' אל ארץ ה­כנעני" פרש"י "יש מרבותינו45 שלמדו מכאן שלא קדשו בכורות הנולדים ב­מדבר, והאומר שקדשו מפרש46 ביאה זו לומר אם תקיימוהו במדבר תזכו ליכנס לארץ ותקיימוהו שם". והיינו, שלפירוש הא' (והעיקרי) הבכורות שנולדו במדבר לא נתקדשו47 (ובפשטות כוונת רש"י רק להנולדים במדבר, אבל הבכורים שהיו במצרים ע"פ פשוטו ש"מ נתקדשו48, כמפורש לעיל "קדש לי כל בכור" (בלי תנאי "והי' כי יביאך גו'"), וכמפורש ברש"י כנ"ל "קניתים ע"י שהכיתי בכורי מצרים"49); אבל יש פירוש שני שגם הנולדים במדבר נתקדשו.

ולדיעה השני' קשה — מדוע נאמר כאן הלשון "מחר", דאא"פ לפרש שה­שאלה היא מחמת שנמצאים בתקופה חדשה, כי תקופת שהותם במדבר אינה תקופה חדשה (ממש), שהרי דור יוצאי מצרים עדיין היו חיים וקיימים50? ולכן מקדים רש"י "יש מחר שהוא עכשיו", ובזה מרמז רש"י, שלפי הדיעה שגם הבכורות שנולדו במדבר נתקדשו ואין התחלת מצות בכור לאחרי שיבואו ל­ארץ, מסתבר לפרש "מחר" דכאן — "מחר שהוא עכשיו"51, שכשיראו שהאב מקיים מצות בכור*51, ישאל תיכף לאח­רי זה — "מה זאת" (כנ"ל סעיף ג בפירוש "יש מחר שהוא עכשיו").

ח. מיינה של תורה בפרש"י52:

בפרש"י זה — "יש מחר שהוא עכשיו ויש מחר שהוא לאחר זמן" — י"ל דמ­רומז לשני סוגי "בנים" השואלים שאלות "מחר". "בנים" של "מחר" הם בני הדור הבא, ויש בהם שני אופנים: "יש מחר שהוא עכשיו" — הוא אמנם בן, מהדור הבא, אבל בתוכן מהותו הרי הוא חי ונמצא "עכשיו", כי אינו נפרד מאביו, אלא הוא חי אותם החיים של האב, חיי היהדות, ומהווה המשך (אבל) ישר ("מחר") של האב. ובזה אין חידוש, ד­כאשר "בן" זה שואל שאלות ביהדות (ל­היותו עדיין במצב של בן) — חייבים להשתדל לענות לו כדי שיוכל לעבוד את ה' בשמחה וחיות.

אבל — "יש מחר שהוא לאחר זמן", בן כזה שאין לו קשר ושייכות לאופי החיים של האב, והרי הוא מ"תקופה חדשה", דור חדש "אשר לא ידע את יוסף"53; ומובן שסוג ה"שאלות" של "בן" זה, אינן


44) יג, יא.

45) בכורות ד, ב.

46) שם ה, רע"א.

47) צע"ק לשון רש"י, שהרי מפורש (במדבר ג, מ ואילך) "פקוד כל בכור זכר לבנ"י מבן חודש ומעלה", ש"בן חודש" אז הרי נולד במדבר (וכ­קושיית הגמ' שם (ד, סע"ב), ולכן מסיק שהפלוגתא היא רק אם "קדשו ולא פסקו" או "קדשו ופסקו". ע"ש).

48) ראה גם רמב"ן עה"ת שם "ע"ד הפשט".

49) וכמפורש לקמן בפ' במדבר (ג, יב­יג. שם, מ ואילך).

50) אלא י"ל דאף שמצות בכור התחילה תיכף במדבר, מ"מ לא ישאלו הבנים עד ל"מחר" — "לאחר זמן" (בתקופה חדשה, לאחרי תום כל הדור של יוצאי מצרים).

51) ולהעיר שבדפוס שני דפרש"י ליתא התי­בות "כגון זה". ועפ"ז שפיר י"ל שכוונת רש"י שכאן יכולים לפרש בשני אופנים.

*51) "עכשיו" היינו בעת קיום הציווי במדבר (לא זמן אמירת הציווי, ביצי"מ).

52) ראה גם לקו"ש ח"ו ע' 268 ואילך.

53) ל' הכתוב — שמות א, ח. וראה שיחת ש"פ וישב תשמ"ח השייכות לדורנו בפרט, שנשיא הדור, כ"ק מו"ח אדמו"ר, שמו (הראשון) "יוסף". ולהעיר, שהסתלקותו היתה בש"פ בא (יו"ד שבט השי"ת).