פ' שקלים

132

א. במצות נתינת מחצית השקל מצינו שני פרטים מיוחדים:

א) החפצא שבו נעשית המצוה צ"ל "מחצית השקל"1, ולא "שקל שלם", ועד שבכתוב מודגש פרט זה ביותר, שלא נאמר "עשר גרה" (כמו שממשיך בכתוב1 "עשרים גרה השקל") אלא "מחצית ה­שקל". וכך הוא גם החיוב לדורות, כנ­פסק ברמב"ם2, "מחצית השקל זו מצותה שיתן מחצית מטבע של אותו הזמן אפילו הי' אותו מטבע גדול משקל הקדש".

והדגשה זו על "מחצית" דוקא (ולא "עשר גרה", שהוא מספר השלם3) יש בה חידוש לגבי כל עניני המקדש (וקדושה בכלל), שצריכים להיות "שלימים" ו­"תמימים", כמו: כלי שרת מקדשין דוקא כשהם שלמים ומלאים4, קרבנות צ"ל תמימים דוקא (ולא בעלי מום) וכן הכהן המקריב צ"ל תמים, ועוד — ואילו כאן הדיוק הוא שצ"ל "מחצית" דוקא ולא דבר שלם.

ב) בנוגע למעשה הנתינה פסק ה­רמב"ם5 שמחצית השקל "אינו נותנו ב­פעמים רבות, היום מעט ולמחר מעט, אלא נותנו כולו כאחת בפעם אחת". שגם זה חידוש לגבי שאר חיובי ממון, שלא מצינו שיהי' חיוב לתת כל הסכום שהוא חייב בו "כאחת בפעם אחת", משא"כ כאן שחייב ליתן "כולו כאחת בפעם אחת"6.

ולכאורה שני פרטים אלו הם דבר והיפוכו: מחד גיסא מודגש במצוה זו ענין של העדר השלימות — "מחצית ה­שקל" דוקא, ומאידך — יש כאן הדגשה שמעשה הנתינה צ"ל מעשה "שלם", "כולו כאחת בפעם אחת", ולא נתינה ל­חצאין.

ב. ויש לבאר זה — ע"ד המוסר וה­חסידות:

ידוע הרמז בענין מחצית השקל, ש­מציאותו של הנותן אינה אלא "מחצית", וכדי שיהי' דבר שלם ("שקל הקודש") זקוק הוא ל"מחצית" שני'. ואחד הביאו­רים בזה הוא: שני ה"חצאים" (של "שקל הקודש") מרמזים על הקב"ה ובנ"י7, כי הקב"ה וכנסת ישראל נמשלו כביכול, ש­כל אחד מהם הוא "פלג גופא"8 (מחצית). וכתורת הרב המגיד9 עה"פ10 "עשה לך שתי חצוצרות", ד"חצוצרות" היינו "חצאי צורות", ו"שתי חצוצרות" מרמזים על הקב"ה וכנס"י, ש"שניהם ביחד הוי צורה שלימה".

ופירוש הדברים מובן ע"פ המבואר


1) תשא ל, יג.

1) תשא ל, יג.

2) הל' שקלים פ"א ה"ה.

3) ראה ראב"ע לשמות ג, טו. פרדס שער ב'.

4) זבחים פח, א.

5) ריש הל' שקלים.

6) וראה צפע"נ ריש הל' שקלים (ובעוד מקו­מות). ביאור הרי"פ פערלא לסהמ"צ רס"ג (מ"ע ז' (צב, ג­ד). מ"ע כ' (קמח, ג ואילך)). ועוד. וראה בארוכה לקו"ש חט"ז ע' 384 ואילך.

7) ראה אוה"ת תשא ע' א'תתמז ואילך. וראה שם ע' א'תתקיא.

8) זח"ג (ז, ב. קט, ריש ע"ב).

9) בספרו אור תורה (מה, ד ואילך). הובא ב­אוה"ת תשא שם ע' א'תתמח (וראה אוה"ת בהעלותך ע' שסט). ונת' בארוכה באוה"ת לתהלים (יהל אור) ס"ע שנז ואילך. המשך תער"ב פרק שפד ואילך.

10) בהעלותך י, ב.