פ"א, כט    ויאמר לרשע כו' אע"פ שלא הכהו נקרא רשע: 4.
        פ"א, ל    לה"ר יש ביניהם כו' הם משתעבדים: 9.
        פ"ט, ח    מה הכבד כועס אף לבו של זה נעשה כבד: 32.
        פ"ט, י    מצרי וישראל בבית אחד והגיגית מלאה מים גו': 36.
        פ"ט, יא    אם סביבות היאור הי' ג"כ דם: 37.
        פ"ט, יב    כ"ד ימים הי' מתרה בהם כו': 35.
        פי"ב, ב    שרט לו שריטה בכותל כשתגיע חמה לכאן ירד הברד: 41.
        פי"ג, ג    [שמקודם הקשה פרעה עצמו את לבו]: 30.
            מהו הכבדתי שעשה הקב"ה את לבו ככבד: 32.
        פי"ד, ג    ובג' ימי אפלה כו' היו ישראל אומרים להם הרי הוא במקום פלוני כו': 46.
        פכ"ב, ג    ישראל אמרו השירה ברוה"ק: 71.
        פכ"ג, ב    ישראל אמרו השירה ברוה"ק: 71.
        פכ"ג, ט    הקדמת משה בהשירה: 69.
        פכ"ה, ג    בהמן הי' כ"א מישראל טועם כל מה שהי' רוצה: 89.
        פכ"ח, ב    כה תאמר לבית יעקב אלו הנשים כו': 93.
        ספל"ג    יעקב אבינו כו' לבניכם לעשות משכן כו': 208.
        פ"מ, ד    נתתי אתו את אהליאב גו' שקטן וגדול שוין לפני הקב"ה: 213.
        פמ"ח, ג    מה צורך לחזור להזכיר כאן חור כו': 212.
        ספמ"ח    [נדבת המשכן לכפר על העגל]: 205.