ר"ח סיון

216

ב"ה, יום ראשון פ' נשא את ראש1,

ר"ח סיון2 שנת תשמ"ט,

ברוקלין, נ.י.

אל כל בני ובנות ישראל

בכל מקום שהם

ה' עליהם יחיו

שלום וברכה!

בחודש השלישי3 לצאת בני ישראל מארץ מצרים4 ביום הזה — זה ראש חודש5 — באו מדבר סיני6, ויחן שם ישראל7 — ויחן לשון יחיד, כאיש אחד בלב אחד8 — נגד ההר — לקבל התורה מהר סיני.

וביום השני9 נאמר להם ואתם תהיו10 לי (לשון ציווי ולשון הבטחה11) ממלכת כהנים

217

וגוי קדוש. וביום השלישי נאמר להם מצות הגבלה, השמרו לכם12 עלות בהר וגו'. וביום הרביעי נאמר להם מצות פרישה — מהחומר והגשם — היום ומחר13, ולהיות נכונים בימים אלה ליום קבלת התורה, ששה בסיון14 בו ניתנה תורה.

והימים האלה נזכרים ונעשים15 מדי שנה בשנה כחדשים16, ועד — חדשים17 ממש — קבלת התורה בשמחה ובפנימיות.

ויקויים תיכף היעוד תבוא18 לפניך תפלתי הטה אזנך לרינתי.

בכבוד ובברכה, ובברכת החג, מועדים לשמחה

— והכל מודים19 בעצרת דבעינן נמי לכם —

ולקבלת התורה בשמחה ובפנימיות


218

ב"ה, ערב ראש­חודש סיון, ה'תשכ"ז

ברוקלין, נ.י.

צו די באַטייליגטע אין דעם יערלעכן

לאָנטשאָן פון נ.י. קאָמיטע פאַר דעם

סעמינאַר למורות ובתי ספר לנערות

אין כפר חב"ד בארצנו הקדושה ת"ו

ה' עליהן תחיינה

ברכה ושלום!

דער יערלעכער לאָנטשאָן, וואָס קומט היי­יאָר פאָר ביום ג' סיון הבע"ל, געציילטע טעג פאַר דעם יום­טוב פון מתן­תורה, און אין אַ יאָר פון הקהל, וועט זיכער שטיין אונטער דעם איינדרוק פון ביידע ענינים: די הכנות צו קבלת­התורה און די באַדייטונג פון הקהל.

סיי באַ קבלת­התורה (אַלע יאָר) און סיי באַ הקהל (איינמאָל אין זיבן יאָר) געפינען מיר אין תורה צוויי געמיינזאַמע הויפּט­שטריכן:

ערשטנס, איז אין ביידע פאַלן געקומען צום אויסדרוק דער צוזאַמענבונד און פאַראיינציקונג פון אידישן פאָלק. באַ מתן­תורה — ויחן שם ישראל (לשון יחיד) — דאָס אידיש פאָלק איז געווען פאַרזאַמלט ביים באַרג סיני, ווי רש"י באַמערקט אין נאָמען פון מכילתא — כאיש אחד בלב אחד — ווי איין מענטש מיט איין האַרץ. אַלע אידן, מענער פרויען און קינדער, זיינען געווען פאַראיינציקט מיט איין און דעם זעלבן געדאַנק צו מקבל זיין די תורה ומצוות. און באַ הקהל זאָגט די תורה — הקהל את העם, האנשים והנשים והטף — פאַרזאַמל דאָס פאָלק, מענער פרויען און קינדער, אויך מיט דעם צוועק למען ישמעו ולמען ילמדו. . ושמרו לעשות את כל דברי התורה הזאת — צו הערן און צו לערנען. . און היטן און טאָן אַלע מצוות פון דער תורה.

צווייטנס, ווערט אין ביידע פאַלן אונטערשטראָכן דער צענטראַלער אָרט פון דער אידישער פרוי: באַ מתן­תורה — כה תאמר לבית יעקב — אלו הנשים, און באַ הקהל — האנשים והנשים והטף.

דער צוזאַמענבונד און פאַראיינציקונג פון אידן צווישן זיך, און פון אידן מיט דעם אויבערשטן, איז מעגלעך נאָר מצד דעם וואָס אידן, אַלע אידן אָן אויסנאַם, האָבן אַ ג­טלעכע נשמה, חלק אלוקה ממעל ממש, און וואָס די תורה ומצוות — אלקות ממש — פאַראיינציקן אידן מיט דעם אויבערשטן.

און אין אָט דעם צוזאַמענבונד און פאַראיינציקונג פאַרנעמען די אידישע פרויען אַ צענטראַלן אָרט.

דעריבער דאַרף די היי­יאָרדיגע אונטערנעמונג — עטלעכע טעג פאַר קבלת התורה און אין דעם יאָר פון הקהל — ספּעציעל זיין דורכגעדרונגען מיט דעם אינהאַלט פון ביידע ענינים, בפרט אַז די אַרבעט פון דער קאָמיטע איז דאָך צו

219

פאַרשטאַרקען און אויסברייטערן די מוסדות חינוך אין כפר חב"ד בארצנו הקדושה ת"ו, וועלכע פאַרנעמען זיך מיט דער דערציאונג פון די צוקונפטיגע דערציערינס און בויערינס פון אידישן פאָלק.

השם יתברך זאָל מצליח זיין אייער אַרבעט אין אַ שטייגענדער מאָס, און דער זכות זאָל אייך אַלעמען, מיט אייערע בני­בית שיחיו, ביישטיין געבענטשט צו ווערן פון דעם אויבערשטן אין אַלץ וואָס מען נויטיגט זיך בגשמיות וברוחניות.

בברכה להצלחה

ולבשורות טובות.


ב"ה, ראש חודש סיון — ביום הזה באו מדבר סיני — ה'תשמ"ח

ברוקלין, נ.י.

צו אַלע אָנטיילנעמער אין דעם יערלעכן

דינער פון מוסד חינוך אהלי תורה

ה' עליהם יחיו

שלום וברכה!

אין צוזאַמענהאַנג מיט דעם יערלעכן דינער וואָס וועט הייאָר פאָרקומען אי"ה ביום א' כ' סיון, תשמח, הבע"ל.

שיק איך אַ האַרציגע באַגריסונג און ברכה צו די געערטע געסט און אַלע אָנטיילנעמער אין דער מסיבה, שיחיו. ויהי רצון, אַז די אונטערנעמונג זאָל זיין בהצלחה רבה אין אַלע פרטים.

בפרט אַז הייאָר איז שנת הקהל.

און כאָטש דער ענין פון הקהל איז אַרומגערעדט געוואָרן בארוכה באַ פאַרשידענע געלעגנהייטן, איז דאָך יעדע תורה אונטערנעמונג קובע אַ ברכה בפני עצמה, און דאַרף דורכגעדרונגען ווערן פון דעם גייסט פון הקהל, בפרט אין די ענינים וועלכע האָבן אַ ספּעציעלע שייכות דערצו.

ובנידון דידן, ווען עס האַנדלט זיך וועגן אַ מוסד חינוך וואָס טראָגט דעם נאָמען "אהלי תורה" — איז פאַרשטאַנדיג, אַז דער ענין און גייסט פון הקהל האָט גאָר אַ גרויסע שייכות צו דעם מוסד, נעמענדיג אין אַכט די הדגשה פון תורה, ניט נאָר אויף "האנשים והנשים — נאָר בפירוש ובמיוחד — והטף", די קליינע קינדער.

וויבאַלד אַז דער ענין פון הקהל איז "כיום שניתנה בסיני" — ווי דער טאָג ווען עס איז פאָרגעקומען, אַזוי צו זאָגן, דער ערשטער "הקהל" אין אידישן לעבן, קען

220

מען אָנהייבן צו באַגרייפן, ווי עס דאַרף זיין יעדע "הקהל" אונטערנעמונג פאַר אַ מוסד תורה און מוסד חינוך.

און ווי חכמינו ז"ל דריקן זיך אויס אין דעם קורצן אָבער העכסט טיפן וואָרט: ביום הזה (באו מדבר סיני) — שיהיו דברי תורה חדשים עליך כאילו היום ניתנו. דאָס מיינט, אַז דער צוגאַנג צו יעדע זאַך וואָס איז פאַרבונדן מיט תורה דאַרף זיין דורכגעדרונגען מיט דעם געפיל — פון פרייד, ציטער, אחריות — מעין און ענליך וואָס אידן האָבן געפילט בשעת מתן­תורה און קבלת­התורה.

דעריבער וויל איך זיין זיכער, אַז די יערלעכע מסיבה פון מוסד חינוך אהלי תורה וועט דינען פאַר אַלע פריינד פון דעם מוסד, ניט ווייניגער ווי פאַר דער הנהלה, רביים, משפיעים און תלמידים, שיחיו, אַלס אַ וויכטיגער מאָמענט פון חשבון הנפש — והמעשה הוא העיקר — צו פאַרשטאַרקען דעם מוסד בגשמיות וברוחניות גם יחד, יעדערער אין זיין (און איר) געביט:

האנשים — די בעלי­בתים (תורה שטיצער) צוזאַמען מיט דער הנהלה און עלטערן, איש וביתו; והנשים — אם הבנים און עקרת הבית; והטף — די תלמידים, איצטיגע און צוקונפטיגע,

כדי אַלע צוזאַמען, אין דעם גייסט פון הקהל, צו דערפילן אין דער פולסטער מאָס די כוונה און די דערגרייכונגען וואָס דער מוסד דאַרף און קען דערגרייכן בעזר השי"ת.

בכבוד ובברכה להצלחה ולבשורות טובות

ולקבלת התורה בשמחה ובפנימיות.


ב"ה, יומא תליתאי1 דפ' בהעלותך את הנרות,

בירחא תליתאי2, ה'תשמ"ז.

ברוקלין, נ.י.

אל תלמידים המסיימים

ה' עליהם יחיו

שלום וברכה!

במענה על ההודעה ע"ד חג הסיום של הישיבה שיתקיים בקרוב,

221

יהי רצון שיהא חג הסיום3 — חג התחלה טובה בתוספת התמדה ושקידה בלימוד התורה (הנגלה והחסידות) — בהקדמת עבודת התפלה4,

שהרי אמחז"ל ופס"ד הוא בשו"ע בנוגע לכאו"א מבנ"י — שחייב לעשות תורתו קבע ומלאכתו עראי,

התחלה טובה ע"י כאו"א מתלמידים המסיימים, בתוככי כל תלמידי מוסדות חינוך עטה"ק בכל מקום שהם, שליט"א.

וההוספה ב(גדול) תלמוד שמביא לידי מעשה5 (קיום המצוות) — תוסיף בהידור בקיום המצוות,

וכציווי תוה"ק להעלות בקודש6.

וע"פ תורת הבעש"ט7 המפורסמת, אשר "כל דבר ודבר אשר האדם רואה או שומע הוא הוראת הנהגה בעבודת השם",

עאכו"כ בכל הקשור בחגיגת סיום בלימוד בתורה,

יהי רצון אשר יתבוננו בתוכן יום זה — של כתיבת המכתב — י"ב סיון, סיום ימי התשלומין8 דחג השבועות, זמן מתן תורתנו9, אוריאן תליתאי10 לעם תליתאי,

וכן בתוכן הימים שלפניו, החל מראש חודש סיון11 — היום אשר בני ישראל באו מדבר סיני12, והיו אז במצב של "ויחן13 שם ישראל נגד ההר", כאיש אחד בלב אחד, כדרשת רז"ל14 (הובא גם בפרש"י על הכתוב),

222

שהי' בגילוי אצלם מדת אהבת15 ישראל ועד לאחדות ישראל,

ועל פי דברי רז"ל16 הי' זה האתערותא דלתתא להחלטת הקב"ה לתת את התורה לעם ישראל.

ובאשר "הימים האלה נזכרים ונעשים17" בכל שנה ושנה,

הרי הזמן מסוגל לכל אחד ואחת להתעורר ולהתחזק בכל הנ"ל.

והוראה נוספת בכל הנ"ל — ע"פ פתגם הידוע18 דכ"ק אדמו"ר הזקן מריש פרשתנו: בהעלותך את הנרות — דקאי על נר ה' נשמת אדם19, ובאופן שתהא שלהבת עולה20 מאלי' — פעולה נמשכת וכו'.

ושייכות מיוחדת לתלמידים באשר עליהם להיות נרות להאיר — את עצמו ואת הבית ואת הסביבה ואת העולם כולו בנר מצוה ותורה אור21 ומאור שבתורה22 זוהי פנימיות התורה, שבהפצתה23 קאתי מר מלכא משיחא.

ויקויים בקרוב ממש: שמח נפש עבדך24 גו' פנה אלי וחנני תנה עוזך לעבדך והושיעה, בגאולה האמיתית והשלימה.

בברכת הצלחה בכהנ"ל.


223

... ויה"ר שימי סגולה אלו, שעליהם נאמר ויחן ישראל לשון יחיד כדרשת רז"ל, ישפיעו גם על. . בתכ"י וביחוד על. . בהנ"ל, שיעשו כולם אגודה אחת בדיעה אחת וכאיש אחד למלאות תפקידנו בעלמא דין, שהאדם נברא לשמש את קונו, שבתקופתנו זו הוא הפצת המעינות (עד שיגיעו גם) חוצה, ודוקא מתוך אהבה. וכמבואר בכ"מ שכיון שהגלות [הוא] בעון שנאת חנם מוכרח התיקון בקצה ההפכי, וק"ל.

ומובן שכוונתי בשורותי אלה הוא לא רק אליו אלא לכאו"א. . והשי"ת יזכהו ויצליחו לבשר טוב בכל האמור.

בברכה לקבלת התורה בשמחה ובפנימיות ולבשו"ט בכל הנ"ל.

(ממכתב כ"ז אייר תשט"ז)


1) פ' נשא את ראש: שיעור חומש דיום זה. וראה "היום יום" ב חשון (מסה"ש ה'תש"ב ס"ע 29 ואילך): מען באַדאַרף לעבן מיט דער צייט. . מיט דער פרשת השבוע און פרשת היום פון דער סדרה פון דער וואָך. וראה לקו"ת ריש פרשתנו. שיחת יום א', ר"ח סיון שנה זו.

2) ר"ח סיון: ראה תו"א יתרו ד"ה בחודש השלישי (סז, סע"ג): ובשבוע הז' ביום ג' בו [ר"ח סיון] הוא כאילו כבר נכנסה כל השבוע ונעשו אז ישראל מוכנים ועומדים כו'. ועד"ז בד"ה זה בתו"ח יתרו (שעג, א).

3) בחודש השלישי: ראה זח"ב עח, ב.

4) מארץ מצרים: ראה ד"ה אנכי תרכ"ו.

5) זה ראש חודש: שבת פו, ב. וראה תו"א ד"ה הנ"ל (ועם הגהות — באוה"ת יתרו ע' תשעב ואילך). ד"ה זה בתו"ח שם (שסז, ב ואילך). ד"ה זה תרנ"ה (סה"מ תרנ"ה ע' פח ואילך). ד"ה זה ה'תשמ"ח.

6) בחודש השלישי. . באו מדבר סיני: יתרו יט, א.

7) ויחן שם ישראל. . נגד ההר: יתרו שם, ב.

8) כאיש אחד בלב אחד: פרש"י עה"פ. וראה לקו"ש חכ"א שיחה א' וב' לפ' יתרו (ע' 100 ואילך).

9) וביום השני כו': ראה שו"ע אדה"ז או"ח סו"ס תצד (אלא ששם מונה ימי השבוע דשנה ההיא, וכאן מדובר בימי החודש).

10) ואתם תהיו לי. . ממלכת כהנים וגוי קדוש: יתרו שם, ו. ובאגדת בראשית פע"ט [פ]: שכולם נקראו כהנים בסיני. . כל אחד ואחד מהן כאילו כהן גדול כו'. ובבעה"ט עה"פ: אלו זכו ישראל היו כולם כהנים גדולים, ולע"ל תחזור להם כו'. וראה או"ת להה"מ (הוצאת קה"ת) לד, א (בהוצאת קה"ת תש"מ ואילך — סי' צו). אוה"ת יתרו ע' תתז. שם ע' תתט. לקוטי לוי"צ לתנ"ך ריש ע' סו. לקוטי לוי"צ אגרות­קודש ע' רט. לקו"ש חי"ח שיחה לפ' במדבר — ב' סיון ס"ב ואילך (ע' 19 ואילך).

11) לשון ציווי ולשון הבטחה: ראה תו"א ס"פ תשא; או"ת להה"מ הוספות סי' יב (וש"נ); סה"מ תרכ"ו ע' קיב ואילך; תר"ל ע' קמ ואילך; שם ס"ע קמח ואילך — בנוגע ל"ואהבת". ובלקו"ת במדבר יג, ג: כי העתיד והציווי שניהם משמשין בלשון אחד.

12) השמרו לכם עלות בהר וגו': יתרו שם, יב.

13) היום ומחר, ולהיות נכונים: יתרו שם, י­יא.

14) ששה בסיון: פטירת דוד (ירושלמי ביצה פ"ד ה"ד. חגיגה פ"ד ה"ג. ועוד) והבעש"ט (לקו"ד ח"א לב, א. שם מב, א).

15) והימים האלה נזכרים ונעשים: אסתר ט, כח. וראה רמ"ז בספר תיקון שובבי"ם, הובא ונתבאר בספר לב דוד להחיד"א פכ"ט.

16) כחדשים: "כמ"ש (ואתחנן ו, ו) אשר אנכי מצוך היום, כלומר בכל יום ויום יהיו בעיניך כחדשים" — שו"ע אדה"ז או"ח סי' סא סעיף ב' (וש"נ); ספרי ופרש"י עה"פ — בנוגע לק"ש.

17) חדשים: ובלשון רש"י עה"פ ביום הזה: שיהיו דברי תורה חדשים עליך כאילו היום נתנו. וראה גם פרש"י עה"פ עקב יא, יג. תבוא כו, טז. וראה סה"מ תרס"ה ע' רלה ואילך. עטר"ת ע' תלח ואילך. תרפ"ה ע' ריא ואילך. ה'ש"ת ע' 116 ואילך. ועוד.

18) תבוא. . לרינתי: תהלים פח, ג.

19) והכל מודים. . לכם: פסחים סח, ב. וראה שו"ע אדה"ז או"ח סי' תצד סי"ח. ואפילו לפי ההלכה (רמב"ם הל' יו"ט פ"ו הי"ט (ובמ"מ שם). טושו"ע או"ח ר"ס תקכט. שו"ע אדה"ז הל' יו"ט סתקכ"ט ס"י) שבכל הימים טובים צ"ל "חציו לכם" — אעפ"כ יש חילוק בין חג השבועות לשאר הימים טובים — ראה לקו"ש חכ"ג שיחה ב' לחג השבועות (ע' 27 ואילך).

1) יומא תליתאי: שהוכפל בו כי טוב — פרש"י עה"פ בראשית א, ז. ובאוה"ת (בראשית לג, א. משפטים ע' א'קנז. שם ע' א'קסא ואילך) מקשר זה עם מרז"ל (קידושין מ, א) טוב לשמים וטוב לבריות. וראה פיה"מ להרמב"ם פאה בתחלתה. מכתב כ"ק אדמו"ר נ"ע בסה"מ ה'תש"ט ע' יח (השני).

2) בירחא תליתאי: שבת פח, א. וראה ר"נ גאון שם. תנחומא יתרו יו"ד. ועוד.

3) הסיום. . התחלה: ע"ד ש"מתכיפין התחלה להשלמה" ("רשות" לחתן בראשית. טור או"ח סתרס"ט. וראה א"ר שם).

4) בהקדמת עבודת התפלה: ראה ברכות ה, ב. לקו"ת ברכה צו, ב. סידור (עם דא"ח) נו, סע"א. וראה ד"ה מי כמוכה תרפ"ח ס"ט.

5) (גדול) תלמוד שמביא לידי מעשה: קידושין מ, ב. וראה הל' ת"ת לאדה"ז פ"ד ס"ב.

6) להעלות בקודש: ברכות כח, א. וש"נ. וראה זח"ג קסב, ב. וראה לקו"ש חי"ג ע' 250 בהערה.

7) תורת הבעש"ט: מכתב כ"ק מו"ח אדמו"ר, נדפס באגרות­קודש שלו ח"ג ע' רפט. "היום יום" ט' אייר. כתר שם טוב (הוצאת קה"ת) הוספות סי' קכז­קכט. וש"נ.

8) י"ב סיון, סיום ימי התשלומין דחג השבועות: רבינו הזקן בסידורו (לפני ובא לציון גואל). ודלא כי"א דגם בי"ג משום ספיקא דיומא (הובא בשע"ת סקל"א סקי"ט. וראה מחה"ש שם). וי"ל טעמי' דאדה"ז, מפני דכל ענין תשלומין אלו הוא בענין הקרבנות, ולית תמן ספיקא דיומא.

9) זמן מתן תורתנו: ראה לקו"ש חכ"ג ע' א346 בהערות.

10) אוריאן תליתאי לעם תליתאי: שבת פח, א. וראה לקוטי לוי"צ אגרות ע' רעח.

11) מראש חודש סיון. . לתת את התורה: ראה תו"א יתרו ד"ה בחודש השלישי (סז, ג).

12) היום. . סיני: ראה או"ת להה"מ (הוצאת קה"ת) עה"פ (לג, ג­ד. — בהוצאת קה"ת ה'תש"מ ואילך — סצ"ה).

13) בני. . סיני. . ויחן. . ההר: יתרו יט, א­ב.

14) כדרשת רז"ל: ראה מכילתא עה"פ שם, ב. וראה לקו"ש חכ"א שיחה א' לפ' יתרו (ע' 100 ואילך).

15) מדת אהבת ישראל: להעיר מהמובא בכתבי האריז"ל, אשר קודם התפלה בכל יום בקר צריך לקבל ע"ע מ"ע של ואהבת לרעך כמוך (משנת חסידים מס' תפלת העשי' פ"א מ"ב. מג"א או"ח רסמ"ו; שו"ע אדה"ז שם סי"א — בשם ס' הכוונות. סידור אדה"ז לפני תפלת שחרית). וראה בהנסמן למאמרי אדה"ז על פרשיות התורה והמועדים — כרך ב' ע' תתקמא.

16) דברי רז"ל: ויק"ר פ"ט, ט. דא"ז פ' השלום. וראה גם תנחומא באבער יתרו ט.

17) הימים. . ונעשים: ל' הכתוב — אסתר ט, כח. וראה רמ"ז בספר תיקון שובבים, הובא ונתבאר בספר לב דוד (להחיד"א) פכ"ט.

18) פתגם הידוע: ראה לקו"ת ריש פרשתנו. "היום יום" י' סיון.

19) נר ה' נשמת אדם: משלי כ, כז.

20) שתהא שלהבת עולה מאלי': פרש"י עה"פ, משבת כא, א.

21) בנר מצוה ותורה אור: משלי ו, כג. וראה המשך יונתי תר"מ בתחלתו.

22) ומאור שבתורה זוהי פנימיות התורה: ראה קה"ע לירושלמי חגיגה פ"א סה"ז. וראה קונטרס עה"ח בתחלתו, ושם פט"ו.

23) שבהפצתה קאתי מר מלכא משיחא: אגה"ק הידועה דהבעש"ט, נדפסה גם בריש ס' כתר שם טוב.

24) שמח נפש עבדך. . תנה עוזך לעבדך והושיעה: תהלים פו, ד. שם, טז.