ספריית חב"ד ליובאוויטש

שיחה א

42

א. איתא במדרש רבה ריש פרשתנו1: "נשא את ראש בני גרשון וגו'2 הה"ד3 יקרה היא מפנינים וכל חפציך לא ישוו בה. . חכם קודם למלך ישראל כו'4. . אם הי' ממזר ת"ח קודם לכה"ג עם הארץ שנאמר יקרה היא מפנינים. . אפילו מזה שהוא נכנס לפני ולפנים5, דבר אחר יקרה היא מפנינים מדבר בקהת וגרשון אע"פ שגרשון בכור ומצינו שבכל מקום חלק הכתוב כבוד לבכור, לפי שהי' קהת טוען הארון ששם התורה הקדימו הכתוב6 לגרשון כו'".

לפי פשוטו7 הובא כאן הדרש הרא­שון בפירוש הפסוק "יקרה היא מפנינים" רק אגב הדרש השני (שהכתוב "מדבר בקהת וגרשון"), אבל מ"מ מסתבר לומר, שכיון שדרש זה הובא כאן על הפסוק דפרשתנו, ומה גם שדרש זה הובא כאן בתור פירוש ראשון (לפני הפירוש ש­"מדבר בקהת וגרשון"), שגם דרש זה נוגע להבנת גדר מעלת התורה המרומז בפרשתנו (כדרש השני).

ב. ויובן בהקדים ביאור לשון ה­רמב"ם, שהביא תוכן מאמר המדרש (ש­מקורו בש"ס8) בהל' ת"ת9, וז"ל: "ב­שלשה10 כתרים נכתרו ישראל כתר תורה וכתר כהונה וכתר מלכות, כתר כהונה זכה בו אהרן כו' כתר מלכות זכה בו דוד כו' כתר תורה הרי מונח ועומד ומוכן לכל ישראל כו' שמא תאמר ש­אותם הכתרים גדולים מכתר תורה הרי הוא אומר11 בי מלכים ימלוכו ורוזנים יחוקקו צדק בי שרים ישורו הא למדת שכתר תורה גדול משניהם", ובהלכה הבאה ממשיך "אמרו חכמים ממזר ת"ח קודם לכהן גדול עם הארץ שנאמר יקרה היא מפנינים, מכהן גדול שנכנס לפני ולפנים".

וצריך ביאור: למה חילק הרמב"ם זה ד"אמרו חכמים ממזר ת"ח קודם כו'" בהלכה בפ"ע12, דלכאורה מאמר זה אינו אלא סיום וראי' לתוכן ההלכה הקודמת ש"כתר תורה גדול משניהם"13. ומזה שהרמב"ם כתבו בהלכה בפ"ע משמע,


1) במדב"ר פ"ו, א.

2) פרשתנו ד, כב.

3) משלי ג, טו.

4) מקורו בירושלמי הוריות פ"ג ה"ה (כצויין במת"כ שם).

5) מקורו בהוריות יג, א (כצויין במת"כ). וההוספה במדרש שם "סברין מימר לפדות להחיות ולכסות הא לישיבה לא אמר רבי אבין אף לישיבה" היא בירושלמי שם בסוף ההלכה וירושלמי שבת פי"ב ה"ג (כנסמן במדרש שם). וראה לקמן הערה 29.

6) שנמנה בס"פ במדבר — ד, א ואילך.

7) ראה פי' מהרז"ו כאן ד"ה יקרה היא.

8) ראה לעיל הערה 5.

9) רפ"ג.

10) ראה ספרי קרח יח, כ. יומא עב, ב. קה"ר פ"ז, א (ב). מדרש שמואל (שוחר טוב) פכ"ג. שמו"ר פל"ד, ב. תנחומא ויקהל ח בסופו. במדב"ר פ"ד, יג בסופו. פי"ד, יו"ד. יל"ש משלי רמז תתקמא.

11) משלי ח, טו­טז.

12) דאף שבמקורם הם שני מרז"ל במקומות שונים, הרי הרמב"ם הביאם בהמשך ולראי' א' על השני. כבפנים.

13) ובהל' ת"ת לאדה"ז רפ"ד בא בהמשך אחד. ולכמה גירסאות כ"ה גם ברמב"ם שם (ראה רמב"ם ספר המדע — ירושלים, תשכ"ד. וראה שם עוד נוסחא שהלכה ב' היא "שמא תאמר. . אמרו חכמים. . לפני ולפנים").