ספריית חב"ד ליובאוויטש

44

שאותם הכתרים גדולים מכתר תורה, וצריכים להודיע שכתר תורה גדול משניהם, הרוממות שע"י התורה היא ל­מעלה מכהונה ומלכות.

משא"כ בהלכה הב' מדבר באופן ה­שני ב"כתר תורה", שהוא סוג אחר ל­גמרי27, ולא מאותו הסוג דכתר כהונה וכתר מלכות28. וזהו הטעם שענין זה מודגש בכך ש"ממזר ת"ח קודם לכהן גדול עם הארץ שנאמר יקרה היא מפני­נים, מכהן גדול שנכנס לפני ולפנים", היינו שיש מעלה בלימוד התורה על כניסת כה"ג לפני ולפנים, דאע"פ שזהו המקום הכי מקודש בעולם, ששם היא השראת השכינה, ובמילא מובן שזהו האופן הכי קרוב שאדם יכול להתקרב אל הקב"ה, מ"מ, אין זה בערך ללימוד התורה, כי הכניסה לפני ולפנים היא רק כעבד או שר הנכנס אל המלך וקרוב אל המלך, אבל ע"י לימוד התורה בביטול הרי לומד התורה הוא בגדר "מלך" עצמו, "מאן מלכי רבנן", כנ"ל29.

[ועוד יש לומר, שזה מודגש גם בזה ש"ממזר ת"ח קודם לכה"ג עם הארץ", כי רק מצד העילוי שלא בערך הנפעל על ידי התורה, הרי גם גברא שהוא מה­ירודים ביותר שבעשרה יוחסין30 שעליו נאמר "לא יבא. . בקהל"31 — הוא ל­מעלה מכהן גדול (ע"ה) הנכנס לפני ולפנים].

ה. ובזה יובן גם החילוק בין שתי הדרשות הנ"ל שבמדרש בכתוב "יקרה היא מפנינים":

לפירוש הא' שבמדרש, קאי על שלי­מות הרוממות שבתורה, שאין כערכה כלל בשום דבר בעולם32, וזהו מה ש­אומר בסיום הענין "אם הי' ממזר ת"ח קודם לכה"ג עם הארץ שנאמר יקרה היא מפנינים. . אפילו מזה שהוא נכנס לפני ולפנים", כנ"ל.

משא"כ לפירוש השני שבמדרש, קאי


27) ובפרט ע"פ פי' הבאר שבע (הוריות שם ד"ה וכהן גדול עם הארץ) — הובא בש"ך יו"ד (סרמ"ו סקי"ד. סרנ"א סקט"ו) — "לאו דוקא עם הארץ אלא שאינו שוה בחכמה לישראל" (וראה שו"ת כנסת יחזקאל או"ח ס"ז). ומוכח דהא דממזר ת"ח מדובר במדריגה נעלית ביותר בתורה, כבפנים.

28) היינו בהחפצא דכתר כהונה וכתר מלכות בפ"ע, אבל בפועל בנוגע לדוד קשורה מלכותו עם ביטולו (וראה לקמן ס"ו), כמ"ש "אם לא שויתי ודוממתי" (תהלים קלא, ב ובראב"ע שם). וראה רמב"ם סוף הל' לולב. לקו"ת שבהערה 40.

29) ולכן לא כתב הרמב"ם דממזר ת"ח קודם בהדינים הנאמרים בהוריות שם שהביא בהל' מת"ע, כי כאן כוונתו "קודם" — לכבוד*, ע"ד מ"ש בירו­שלמי ובמדב"ר (שבהערה 5) "אף לישיבה". וזהו החילוק בין ההו"א והמסקנא שם, שההו"א "סברין מימר לפדות להחיות ולכסות", כי זהו בענינים שלא יאבד התועלת שישנו ע"י הת"ח, התורה שבו, אבל בענין הישיבה וכבוד סברין למימר שהכה"ג הוא תחילה, כי קדושתו גדולה, וקמ"ל "אף לישיבה", כי קדושת התורה שגדולה מכהן גדול היא באופן שהיא נעשית כל מציאותו של הת"ח (עד שנעשה כ"מלך" עצמו, כבפנים).

30) קידושין רפ"ד. וראה גם מקומות שבהערה 5.

31) תצא כג, ג. ועפ"ז יומתק הטעם שנקט "ממזר" ולא נתין או גר וכו' שלמטה מממזר בסדר דעשרה יוחסין (כנסמן בהערה הקודמת). ואכ"מ.

32) עפ"ז יובן הטעם שדוקא בפי' הא' במדרש מביא גם המשך הכתוב "וכל חפציך לא ישוו בה", משא"כ בפי' הב' שבמדרש מביא רק התחלת הכתוב "יקרה היא מפנינים", כי רק בפירוש הא' מדובר במעלת התורה שבאין ערוך לכל שאר ענינים, "כל חפציך לא ישוו בה".


*) ולהעיר מהגירסא ברמב"ם (הנ"ל הערה 13) "חשוב" במקום "קודם".