ספריית חב"ד ליובאוויטש

שיחה ב

50

א. בפסוק1 "יברכך ה' וישמרך" נאמרו בחז"ל (ספרי, תנחומא, במדבר רבה ועוד) הרבה פירושים בתוכנה של הברכה ד"יברכך" "וישמרך"2, אבל רש"י בפירושו על התורה בחר באחד מהם, כדלקמן. וביחד עם זה הזכיר ומסיים "שהרבה מדרשים דרשו בו" — ומגדירם שהם מדרש.

ב. בתחלת הכתוב מעתיק רש"י יברכך ומפרש שיתברכו נכסיך.

ולכאורה יש לתמוה: גם ע"פ פשוטו של מקרא מסתבר לומר שברכת כהנים היא ברכה כללית ביותר — ומדוע איפוא בחר רש"י בפירוש זה "שיתברכו נכ­סיך", ברכה המוגבלת רק לנכסי האדם, ולא פירש שהיא ברכה כללית, שהאדם יתברך בכל עניניו3?

וביותר תמוה: הפירוש הראשון ב­ספרי כאן עה"פ הוא "יברכך ה', בברכה המפורשת [בתורה, במקום אחר]. . ברוך4 אתה בעיר וברוך אתה בשדה וגו' ברוך טנאך ומשארתך ברוך אתה בבואך וגו' ובאו5 עליך כל הברכות האלה והשיגוך אימתי כי תשמע בקול ה' אלקיך" — ולפ"ז הרי ב"יברכך" נכללת הברכה לא רק בנכסי האדם6, אלא גם בנוגע לגופו ולפרי בטנו7; ועוד זאת — גם ברכות על ענינים רוחניים של ה­מתברכים (כמ"ש שם בהמשך הכתובים8 "יקימך ה' לו לעם קדוש גו'" ועוד). ואמאי שבק רש"י פירוש זה, התואם, לכ­אורה, לפשט הכתוב (שהמדובר בברכות השם המפורשות בתורה (במקום אחר), ובברכות כלליות ביותר) — ומביא הפי­רוש "שיתברכו נכסיך"9?

גם יש לדייק בלשון רש"י "שיתברכו נכסיך": מקורו של פירוש זה הוא ב­ספרי כאן, אבל שם הלשון "יברכך ב­נכסים". ואינו מובן, א) מה ראה רש"י לשנות מלשון הספרי ומתוכנו ולכתוב "יברכך, שיתברכו נכסיך" שכבר יש לך, ב) מהו שחוזר עוה"פ "שיתברכו", ג) מצינו כעין זה בפרש"י לעיל10, גבי אב­רהם, שפירש "ואברכך — בממון", ולכ­אורה הו"ל לפרש בשני המקומות בשווה.


1) פרשתנו ו, כד.

2) וכן בשאר הברכות דברכת כהנים.

3) ראה מדרש לקח טוב כאן. ועוד. ולהעיר מתיב"ע כאן "בכל עסקך". וראה הערה 20.

4) תבא כח, ג­ו. ובבמדב"ר כאן מביא לפנ"ז גם כתוב דפ' עקב (ז, יד) "ברוך תהי' מכל העמים". וראה הערה הבאה.

5) תבא שם, ב. וראה מפרשי הספרי והמדרש שם בנוגע לסדר הכתובים.

6) ראה בכור שור כאן. מלבי"ם. ועוד.

7) תבא שם, ד.

8) שם, ט.

9) להעיר, שבדפוס ראשון דפרש"י (ועד"ז ב­שני כת"י רש"י שתח"י), בסיום ד"ה "וישמרך" איתא "ד"א יברכך בבנים וישמרך בבנות שהבנות צריכות שימור" (והוא מתנחומא ובמדב"ר כאן).

[ולהוסיף, שלגירסא זו נמצא, שכוונת רש"י בסיום פירושו — "והרבה מדרשים כו' בספרי", היינו גם על "יברכך" (אבל בא' מכת"י רש"י הנ"ל הובא פירוש זה ("יברכך בבנים כו'") אחרי שמסיים "ו­הרבה מדרשים כו'", ומשמע להיפך, שקאי רק על "וישמרך"). וראה לקמן הערה 30].

10) לך יב, ב ד"ה ואברכך. וראה שם ד"ה ואעשך.