ספריית חב"ד ליובאוויטש

שיחה א

212

נענה לבקשת יעקב גם בלי שיעקב יש­תחווה לו12.

ב. לכאורה יש לבאר כוונת הרא"ם, ש"תעלא בעידני' סגיד לי'" מתאים בתור "הכנעה כדי שיעשה בקשתו" וגם בתור הודאה (לאחרי שמילא הבקשה), ד"מי שאתה צריך לו" יש להודות לו ע"י השתחוואה13 ("סגיד לי'"). וכן בנדו"ד, דלאחרי שיוסף הבטיח את יעקב על קבורתו והשביע לו, הודה לו יעקב ע"י השתחואה.

אבל — למה הוצרך רש"י לבאר זה ע"י משל דוקא, "תעלא בעידני' סגיד לי'" (ולא דיו בביאור הענין, ע"ד לשונו הנ"ל בפירושו על "ויתחזק ישראל").

וביותר קשה, שהרי השתחוואה בתוכן זה — הכנעה כלפי מי שצריכים לו (אם בתור הודאה, או כדי שיעשה בקשתו) — מצינו לעיל באברהם, כשביקש מאת בני חת שימכרו לו את מערת המכפלה, כמ"ש14 "וישתחו לעם הארץ לבני חת. . וישתחו אברהם לפני עם הארץ", וכן מצינו ביעקב עצמו, דנוסף על הדורון ששלח אל עשו "כי אמר אכפרה פניו במנחה גו'"15, הנה כשפגש את עשו השתחווה לפניו ארצה ועד "שבע פע­מים"16.

דמובן בפשטות, שלולי שאברהם הי' צריך לבני חת, וכן יעקב הי' צריך ל­עשו17, לא היו משתחווים לפניהם18 — ומ"מ, במקומות הנ"ל, לא הביא רש"י המשל ד"תעלא בעידני' סגיד לי'".

ומזה משמע, שזה ש"תעלא בעידני' סגיד לי'" אינו כענין השתחוואות הנ"ל (דאברהם לבני חת ודיעקב לעשו) — הכנעה מפני הצורך אליו — אלא תוכן אחר יש בו.

ג. והנה בגו"א פי' "תעלא בעידני' סגיד לי'" — פירוש בעת שהשעה עומדת לו19 סגיד לי' כמו אין לך אדם שאין לו שעה20. . ומה שלא השתחווה לו מיד בבא יוסף אליו, דשם ודאי אין סברא שישתחווה האב לבנו ואדרבה הי' זה גנאי ליוסף שיהי' אביו משתחווה לו, גם הי' נראה שהי' יעקב מחניף ליוסף ש­יעשה בקשתו, אבל עכשיו דהבטיח אותו על הקבורה הי' משתחווה לו. וא"ת מנ"ל דמשום תעלא בעידני', שמא משום דהב­


12) ראה נחלת יעקב כאן (וראה גם גו"א כאן — נעתק לקמן ס"ג).

ושם תי' שיעקב לא "ללמד על עצמו יצא" (כי הוא לא הי' צריך לזה), אלא "בא ללמדנו דרך ארץ" (וראה גם משכיל לדוד כאן: ורצה ללמד לן שכך הדין דתעלא בעידני' סגיד לי'). אבל לכאורה דוחק לומר שיעקב השתחווה ליוסף רק כדי ללמדנו דרך ארץ (וראה גו"א כאן (נעתק גם לקמן ס"ג) ש"הי' זה גנאי ליוסף שיהי' אביו משתחווה לו"). וגם לא משמע כן מפשטות לשון רש"י (ובפרט שלא כתב כאן כמ"ש לקמן "מכאן כו'").

13) להעיר מראב"ע ח"ש כג, ז. וראה גו"א כאן (נעתק לקמן ס"ג) והערה 22.

14) ח"ש שם. שם, יב.

15) וישלח לב, כא.

16) שם לג, ג. וראה שם, ו­ז.

17) ראה רש"י שם, ד: נתגלגלו רחמיו כשראהו משתחווה כו'.

18) ואינו דומה לזה שהשתחווה אברהם כשקי­בל פני אורחים (וירא יח, ב. וראה שם יט, א גבי לוט). וראה רש"י מקץ (מג, כח): ויקדו וישתחוו, על שאלת שלום. וכן מצינו במשה (יתרו יח, ז) "וישתחו גו' וישאלו איש לרעהו לשלום".

19) לכאורה הוא ע"פ פרש"י שנסמן בהערה 2.

20) אבות פ"ד מ"ג. — ובקיצור מזרחי (הובא בשפ"ח כאן. ועד"ז כ' בבאר מים חיים (לאחי המהר"ל) על פרש"י כאן) "שיש חודש א' שהשועל הוא מלך על כל החיות ועל אותו החודש אומר תעלא בעידני'".