ספריית חב"ד ליובאוויטש

וישב

308

וישב

בתחלתו*. ע' רפא. וישב לז, א**: והכוונה להגיד. — ולהעיר מב"ר (פפ"ב, יג): מפני שטר חוב כי גר גו'. — לכללות פי' הרמב"ן כאן — צע"ק מפירושו לעיל לו, ו.

(ממכתב י"ט טבת תשכ"ב)


בשעתו קבלתי מכתבו מד' אייר. וכבקשתו הזכרתיו ואת זוגתו שיחיו כשהייתי על הציון של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע להמצטרך להם.

ומה שמתאונן על מצבו ברוחניות, ונדמה לו שההזזה לטובה היא רק עד ארגיעה וכו', הנה ידוע פתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר אַז מען טאָר ניט ריידען קיין לשון הרע אויף אַ אידן און אויך ניט אויף זיך אַליין. וידוע ג"כ המבואר בדרושי דא"ח עה"פ היינו כחולמים (ראה תו"א לפ' וישב ועוד) אשר אף שלאחר ההזזה לטובה מוצאים א"ע במצב ההיפך ח"ו, הנה בכ"ז אפשר אשר בשעת ההזזה היתה אמיתית, וכמו בחלום, שאפשר להיות חיבור שני הפכים. ובכל אופן גם אם הוא כדבריו, הרי התאוננות אין זה עצה ע"ז, ועשי' — לעילא, ולהתחיל מדברים ה"פשוטים" ביותר, וכמו שמירת שלשת השיעורים השוים לכל נפש מתקנת כ"ק מו"ח אדמו"ר בחומש תהלים ותניא (שבטח ידועים לו) ומסיים בהפצת המעיינות, היינו להשפיע על סביבתו שתהי' סביבה חסידותית כדבעי, כ"ז הם עצות בדוקות ומנוסות שתתקבל התפלה הנובעת מעמקי הלב, שהשי"ת יעזרו להיות גאָר אַ אַנדערער. וכשהולכים בדרך סלולה זו ועוסקים בזה אדעתי' דנפשי' שזה קרוב לכאו"א ולא עוד אלא שקרוב הוא מאד וכמבואר בתניא, הנה מצליח השי"ת שסו"ס משתנים ומתהפכים ואפילו ממהות למהות, והשי"ת יצליחו לבשר טובות אשר יפעול על הסביבה שלו שתעשה חסידותית, ושבדרך ממילא תהי' זה ג"כ הוכחה שגם הוא עולה במעלות הטוב.

(ממכתב כ"ו אייר תשי"ב)


309

... במה שלא נראה לו פתרון חלומותיו ומציע פתרון אחר, הנה אם יודע הפתרון, תמוה למה שאל אודותיו. ובכל אופן המענה הוא כמו שכתוב במכתב הקודם, והיינו, שזהו ענין פרטי שלו, לעודדו ולחזקו ולצוותו עוד הפעם על ההתחזקות בתורתנו ומצותי'. וכמה פרטים מהחלומות — הרי הודיעונו חז"ל, אין חלום בלא דברים בטלים...

(ממכתב י"ז כסלו תשי"ח)


... שראתה בחלום גשמים יורדים — עד"ז סימן טוב, וחלמא טבא חזית.

אבל בכלל לא תחשוב אודות חלומות וכו', כ"א הנהגה בחיי היום יומים תהא מתאימה להוראות תורתנו תורת חיים וקיום מצותי' עליהם נאמר וחי בהם, שנוסף על העיקר שכן הוא ציווי הקב"ה, הרי זה גם הדרך לקבלת הברכה בהמצטרך להאדם,

מתוך אמונה תמימה בהשם.

(ממכתב ג' אד"ש תשמ"ו)



*) רמב"ן עה"ת ח"ב הוצאת הרב אייזנשטאט. המו"ל.

**) ז"ל הרמב"ן: טעם וישב יעקב בארץ מגורי אביו. כי אמר שאלופי עשו ישבו בארץ אחוזתם (לעיל לו, מג) כלומר [הארץ] שלקחו להם לאחוזת עולם, אבל יעקב ישב גר כאביו בארץ לא להם אלא לכנען. והכונה להגיד כי הם בוחרים לגור בארץ הנבחרת, ושנתקיים בהם כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם (לעיל טו, יג) ולא בעשו, כי ביעקב לבדו יקרא להם זרע. המו"ל.