ספריית חב"ד ליובאוויטש

חנוכה

318

א*. ידוע1 פתגם רבותינו הנשיאים בענין נרות חנוכה: מען דאַרף זיך צוהערן וואָס די ליכטלאַך — נרות חנוכה — דערציילען (צריך לשמוע, להתבונן מה נרות אלה — נרות חנוכה — מספרים).

לכאורה כמה נרות של מצוה הם: נרות חנוכה, נרות שבת ומוצש"ק (הבדלה), נרות יוהכ"פ, נרות ביהכ"נ ועוד2. ובזמן שביהמ"ק הי' קיים — נרות המקדש. ובכל זה, הוראת רבותינו להקשיב לסיפור הנרות, אינה אלא בנרות חנוכה.

מוכח מזה, שישנו ענין מיוחד בנרות חנוכה שאינו בשאר נרות. וע"פ המבואר לקמן גם לא בנרות המקדש3, אע"פ שכל ענין נרות חנוכה בא הוא ע"י הנס שהי' בנרות המקדש.

ב. החילוק בין נרות חנוכה לשאר הנרות, עפ"י נגלה, הוא:

שאר הנרות אין התכלית בהנרות עצמם, כי אם ענין אחר הבא על ידם. והנרות הם אמצעי ו"טפל" לה"תכלית". וכמו בנרות שבת, תכליתם הוא — שעל ידם יהי' שלום בית4, כמו"כ נרות המקדש אין התכלית בהם עצמם, אלא כמרז"ל5 וכי לאורה הוא צריך אלא עדות היא לבאי עולם שהשכינה שורה בישראל. הרי שהתכלית אינה בהנרות עצמם כ"א ידיעת באי עולם. משא"כ בנרות חנוכה — מצינו סיבתם, הוא הנס דפך השמן, אבל לא מצינו שישמשו לאיזה תכלית מחוץ להם. התכלית היא בהנרות עצמם.

והגם דארז"ל6 אשר נרות חנוכה הם לפרסומי ניסא — אין הכוונה בזה שכל עיקרם הוא בשביל פרסומי ניסא, כ"א שיש בהם ענין נוסף, שהם גם מפרסמים את הנס. וראי' לדבר, דגם כשמדליק נרות חנוכה באופן שאין בהם פרסומי ניסא, מקיים את המצוה ומברך עלי', כדלקמן.

ג. בנרות שבת אשר עיקרם הוא בשביל שלום בית, הנה באם הדלקתן באופן שאין גורמים שלום בית, אין מקיימים את המצוה. ולכן כאשר ב' או ג' בעלי בתים אוכלין על שולחן אחד ומברכין כל אחד, יש מפקפקים7 לומר שיש כאן ברכה


*) רוב שיחה זו נדפס — במהד"ב ובאידיש — בלקו"ש ח"ג ע' 813 ואילך. המו"ל.

1) שיחת שבת חנוכה תש"ז (נדפסה בקונטרס "מאמר — להצמח צדק — ברוך שעשה נסים").

2) חופה, מילה, של מתים, יאצ"ט.

3) שלכן אין מקום להוראה הנ"ל בנרות ביהכנ"ס, מקדש מעט.

4) ראה שו"ע רבנו הזקן ר"ס רס"ג.

5) שבת כב, ב. עיין ספרא הובא בתוס' שם.

6) שם כג, ב.

7) ראה שו"ע אדה"ז או"ח סי' רס"ג ס"י ובמקומות המסומנים שם.