ספריית חב"ד ליובאוויטש

נח

240

בס"ד. שיחת ד' מ"ח אור לועש"ק פ' נח תשל"ז

מעלת ההתוועדות באופן שנשמעים הדברים בכל העולם ע"י שידור (בדוגמת "וראו כל בשר" דלע"ל); הקשר לחידושי חכמת האומות "בשנת שש מאות שנה לחיי נח" ע"פ דברי הזהר, דקאי גם על גילוי פני' התורה, ובפרט כשהפצת פני' התורה היא ע"י חידושי המדע, דהוי הכנה אל הגילוי דלעתיד. . . . . . . . . . . . . . . . . . . ס"א-­ג

הכרזת "ויעקב הלך לדרכו" בד' אמות דנשיא הדור באופן שנשמע בכל העולם; בפרט שביום זה עשו הקפות בקרית ארבע היא חברון ובירושלים העתיקה, בהמשך להקפות דכאן; נקודת מועדי חודש תשרי וההקפות — אחדות ישראל, וענין זה בהדגשה ב"קר­ית ארבע היא חברון" (חיבור ד' היסודות) ומערת המפלה שכפולה בזוגות. . . ס"ד-­ח

ביטול ושלילת הסברא ה"פראית" ד"חלוקת" מערת המפלה שקנה אברהם בכסף מלא עוד לפני מציאות דת ישמעאל, וכן בנוגע לשלימות כל ארץ ישראל. . . . . . . ס"ט-­י

"שלימות הארץ" קשורה עם שלימות התורה — וכל המבצעים וכל תרי"ג מצוות עד לעסק לשם שמים בעניני רשות, "ויעקב הלך לדרכו"; וזהו החידוש דהכרזת "ויעקב הלך לדרכו" שבחודש חשון. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . סי"א-­יג

כל התפלות עולות למעלה דרך מערת המכפלה, ומזה מובן מעלת ההקפות שם; ההמשך לאח"ז בירושלים העתיקה כמו דוד שמלך בחברון לפני ירושלים; נתינת תודה ויישר כח למשתתפים. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . סי"ד-­טז

התעוררות ג' המבצעים דנשי ובנות ישראל, שהם כנגד ג' האבות שבחברון — ג' רגלי המרכבה, וזה מביא רגל הרביעי דוד (השייך לאדה"ר — זוג הד' שבחברון); שלילת חוק "מיהו יהודי"; חלוקת צדקה ע"י הטנקיסטים. . . . . . . . . . . . . . . . . סי"ז-­כד

נח תשל"ז

א. די סיבה פון היינטיקע התוועדות (וואָס אַ התוועדות אין דעם זמן איז, לכ­אורה, אַ דבר חידוש) —

עס איז בהמשך דערצו, וואָס אין די לעצטע חדשים איז מען זיך משתדל צו איבער'חזר'ן אַ וואָרט פון רבותינו נשיאינו (אויך פון תושב"כ און תושבע"פ בכלל) אין אַזאַ אופן, אַז פון דעם אָרט וואו מ'חזר'ט איבער דברי רבותינו

— דער אָרט וואָס איז געווען די ד' אמות של תורה און ד' אמות של תפלה פון נשיא דורנו כ"ק מו"ח אדמו"ר —

זאָל עס גלייך אָנקומען בכל מקום וואו נאָר מעגליך, דורך דעם וואָס מען באַנוצט זיך מיט די ענינים צו וועלכע מען האָט דערגרייכט דוקא אין די גאָר לעצטע יאָרן (אַזוי ווי טלפון וכיו"ב), וואָס דאָס איז דאָך שייך נאָר ווען די התוועדות איז בימי החול.

אין אַ התוועדות פון שבת ויו"ט — וויבאַלד אַז דאַן טאָר מען ניט נוצן זיך מיטן טלפון וכיו"ב — דערגרייכן די רייד (בשעת מעשה) נאָר אין אַ מקום מוגבל, און בנוגע צו די איבעריקע ער­טער — דאַרף מען זיך פאַרלאָזן אַז מען וועט דערנאָך איבערגעבן אויך דאָרטן די ענינים וועלכע האָבן זיך גערעדט,

אָדער, וויבאַלד אַז דאָס זיינען ווער­טער פון רבותינו נשיאינו — און בשעת מען חזר'ט זיי איבער קומען זיי אַראָפּ נאָכאַמאָל אין אויר העולם1 — וועט דאָס די נשמה (דכל השייכים לזה) דערהערן גלייך2.

[ובפרט בשעת מען חזר'ט אין אַן עת רצון, ומכ"ש אין דעם זמן פון מועדים לשמחה3, וואָס שמחה פורץ גדר4 — וועט במילא די נשמה דערהערן עס בכל מקום].

וויבאַלד אָבער עס ווערט נעענטער צו דער גאולה האמיתית והשלימה וואָס דעמולט וועט זיין "ונגלה כבוד הוי' וראו כל בשר גו'"5, אַז מען וועט זעהן (ניט בלויז "בעין השכל הרוחני", נאָר) "בראי' גשמית בעין הגשמי"6,

ביז ווי, כמדובר כמה פעמים, אַז פון דעם לשון "וראו כל בשר" (ניט "וראו כל עיני בשר", ע"ד ווי "ותחזינה עינינו"), איז מוכח אַז דער בשר גופא וועט דערזעהן (ניט נאָר דערפילן נאָר אויך דערזעהן) דעם כח הפועל בנפעל, ביז — דעם "כבוד הוי'",


1) ראה מאה שערים (ע' כח [מאמרי אדה"ז הקצרים ע' תסד]) שהה"מ "הי' נוהג כשנפלה לו איזה השגה הי' אומרה בפה אף שלא יבינו השומעים. . בכדי להמשיך את ההשגה. . בזה העולם. . עי"ז שמדברה. . ממשיכה לעוה"ז ואזי כשימשיכנה לעוה"ז יוכל אחר אף שהוא בסוף העולם להשיגה וכו'".

2) ומש"כ*

3) שגם חוה"מ — בכללם (שו"ע אדה"ז סתקכ"ט ס"ו. מ"מ שם הל' שבת סרמ"ב ס"א.

4) ראה לקו"ת תזריע כ, ג. ובכ"מ. ובארוכה, המשך שמח תשמח תרנ"ז ע' 49 [סה"מ תרנ"ז ע' רכג] ואילך.

5) ישעי' מ, ה.

6) ראה בארוכה שער האמונה פכ"ה.


*) בגכי"ק לא נגמר ההערה.