ספרי כ"ק אדמו"ר > לקוטי שיחות > כרך לה > הוספות > וישלח

וישלח

ע"י המנהל רוחני. . נודעתי אשר בשנה זו נעשית לבר מצוה ומחוייב במצוות.

ויה"ר שתגדל להיות חסיד ירא שמים ולמדן, ועפ"י מרז"ל כשנעשים בר מצוה הרי מגיעים למדריגת איש וזהו הכנה קרובה להגיע אח"כ למדרי' אדם. — והמשפיע הרוחני הנ"ל בטח יבאר לך את הענינים במדריגות אדם, איש, גבר, אנוש, — ובודאי תמשיך לימודך בהישיבה ואקוה שברצונך הטוב ובשקידתך המתאימה תצליח בלימודך וישבעו ממך נחת.

בטח שומר אתה את השיעורים השוים לכל נפש בחומש תהלים ותניא שהם מתקנת כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע.

בברכת הצלחה בלימוד ביראת שמים.

(ממכתב כ"ה מנ"א תשי"א)

במענה להשאלה אודות סברה והצעה לסדר בחודש תשרי הבע"ל נסיעת­טיול בת כמה שבועות להנערים היתומים שי' מהמלחמה באה"ק ת"ו, בהמשך לחגיגת הבר מצוה שלהם,

אין ההצעה נראית לי כלל, ומהטעמים בזה:

א) ענין בר מצוה, אז נעשה הנער מחוייב במצוות, אינו תואם עם ענינים של טיול (חופש ובידור), ואדרבה יש לומר אשר הפכים הם, שהרי ביום זה מקבל עליו הנער עול מלכות שמים ועול תורה ומצותי'.

ומובן שאין בזה סתירה כלל לזה שקבלת עול זה וחיובים אלו ענינם להיעשות מתוך שמחה אמתית ובלבב שלם, כיון שזוכה הנער לקבל שליחות מיוחדת בתור בנו ועבדו של אבינו שבשמים מלך מלכי המלכים הקב"ה.

ובזה מובן גם כן אשר למרות השמחה הגדולה, ועד שסיפרו חכמינו ז"ל אשר אברהם אבינו — העברי הראשון — עשה משתה גדול ביום הבר מצוה של יצחק אבינו (בראשית רבה נג, י. וראה ג"כ זוהר חדש בראשית י, ג. טו, ד), הרי מנהגם של ישראל לומר אז תחנון וכולי, כי כאמור יום הב"מ אינו ענין לשביתת מלאכה וכו', כ"א אדרבה להוספה במלאכה, מלאכת שמים, התורה ומצותי'.

ב) נקודה נוספת בנידון זה שהמדובר הוא ביתומי המלחמה, שאינו ענין לנסיעת היתומים מביתם למשך זמן, שעל ידי זה יודגש עוד יותר רוח הבדידות של האלמנות, ובמקרים רבים — גם של האחים והאחיות. ואדרבה בהיעשות הנער גדול, תגדל גם

חובתו בנוגע לאם ולבית בכלל, לעשות התלוי בו בעידוד רוחם וביסוס בטחונם בה' בורא עולם ומנהיגו ומשגיח על כל אחד ואחת בהשגחה פרטית.

ג) קרוב לומר אשר חלק גדול מהאמהות והמשפחות יוותר על רגש לבבם הם, הגעגועים לנער שנסע וכולי, ובלבד שהנער ייהנה ויתענג מהנסיעה וכולי. אבל לדעתי אין התענוג וההנאה שוים לעומת הבדידות שתודגש יותר אצל האם ובני המשפחה. ועוד, וגם זה עיקר, שכאמור, הבר מצוה צריך לחזקו ברגש האחריות שלו, כיון שנעשה גדול למצוות, ולא לפוטרו. ועל אחת כמה וכמה שלא יתחיל תקופת הבגרות שלו בהנאה על חשבון צער אחרים. וק"ל.

ד) ואם בכל זמני השנה האמור בתקפו הוא, על אכו"כ בחודש תשרי, הוא חודש החגים והמועדים, שאז יפקד מקום הבעל והאב ביותר, ויש להשתדל במיוחד למלאות החלל במידה האפשרית. וכל אלו אשר הענין קרוב ללבם עליהם לעשות התלוי בהם בכדי שגם משפחות אלו יחוגו המועדים והרגלים במצב רוח מתאים, וכהוראת תורתנו תורת חיים.

ה) תחליף לההצעה האמורה, ומתאים הוא גם לסיכום הנקודות המודגשות במכתב זה, הוא להזמין את הברי­מצוה ביחד עם האמהות וכו' לכפר חב"ד לימי המועדים והימים דחודש תשרי הבע"ל, כל הימים או חלק מהם, ועל דרך שסידרו זה בימי הפסח שעברו, ובזמן שמחתנו בפרט.

ו) אין בהאמור סתירה לההצעה להאריח הנערים בני מצוה, והנערות בנות מצוה, בקייטנה בכפר חב"ד, שהרי אין זה אלא למשך זמן קצר ובקירוב מקום (לפי ערך) להמשפחה, נוסף על האפשרות לביקור, שיחה טלפונית וכולי.

(ממכתב כ"ד סיון ה'תשכ"ח)

לאחרי הפסק הכי ארוך, נתקבל מכתבו מאור ליום כ' שבט. ופלא שאינו מזכיר דבר בהנוגע ליום ההילולא, שבודאי השתתף בההתועדות וקבל החלטות טובות שרישומן יהי' ניכר על כל השנה כולה.

במ"ש אודות סידור חגיגת בר מצוה שחלה בט"ו ניסן*,

הנה בכל אופן מובן — שביום מלאות י"ג שנים צריך להיות איזה ענין של שמחה, ובפרט עפ"י המבואר בזהר חדש פ' בראשית גודל השמחה ביום זה.

ובהנוגע להתועדות שכמה וכמה יוכלו להשתתף בה, עליו להתיעץ במקום בזה, שהרי תלוי זה בתנאי האישים והמקום.

בעת רצון יזכירו את כל אלה שכותב אודותם, על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, בהמצטרך להם מתאים לתוכן כתבו.

ויהי רצון שכשם שהביא הבקשה, כן יבשר טוב בזה.

(ממכתב כ"ג שבט תש"כ)

... חגיגת הבר מצוה מובן שצ"ל ביומו וע"פ מש"נ אני היום ילידתיך. וראה ז"ח בראשית (י, ג. טו, ד). הצ"צ ע"פ הנ"ל. . .

(ממכתב ב' אייר תשכ"ה)