ספריית חב"ד ליובאוויטש

שיחה א

15

א. על הפסוק "נח איש צדיק תמים הי' בדורותיו"1, איתא בזוהר2: "אבל בדרין אחרנין אינו נחשב לכלום כגון דרא דאברהם ודרא דמשה ודרא דדוד".

והנה פירוש בדיוק כזה (ש"בדורותיו" הכוונה לאפוקי בדורות אחרים — "ל­גנאי"), הובא בכמה מקומות ברז"ל — בשינויים בנוגע להמכוון של הדורות האחרים: בגמ'3 — "בדורותיו ולא בדו­רות אחרים" סתם; בתנחומא4 — ש"אילו הי' בדורו של אברהם אבינו לא מצא ידיו ורגליו" (ועד"ז הוא בפרש"י עה"ת "אילו הי' בדורו של אברהם לא הי' נחשב לכלום"); ובב"ר5 — "אילו הי' בדורו של משה או בדורו של שמואל לא הי' צדיק".

והנה, פירושו של התנחומא שהכוונה היא למעט "בדורו של אברהם" מובן בפשטות6, כי אברהם הי' הצדיק שבא בסמיכות7 לאחר דורותיו של נח, ולכן מסתבר לפרש כוונת הכתוב "צדיק תמים הי' בדורותיו", שדוקא "בדורותיו" של נח8 הי' צדיק תמים, אבל אילו הי' בדורו של אברהם שלאחרי "דורותיו" לא הי' נחשב לכלום;

וגם הפירוש בב"ר "אילו הי' בדורו של משה או בדורו של שמואל" י"ל בפשטות9, שכוונתו למעט בה"גנאי", ד­דוקא בדורו של משה ודורו של שמואל לא הי' (נחשב ל)צדיק10, כי משה הי' מב­חר מין האנושי אביהן של כל הנביאים11 אשר דבר ה' אתו פנים אל פנים12, וכן שמואל שהי' שקול כנגד משה ואהרן13, ולכן דוקא בדורותם לא הי' נח (נחשב ל)צדיק, אבל בדורות אחרים הי' (נחשב ל)צדיק וכו';

אבל פירוש הזוהר, שדיוק הכתוב הוא בנוגע לשלשת הדורות, "דרא דאב­רהם ודרא דמשה ודרא דדוד" — דורש ביאור הטעם שדוקא בשלשה דורות אלה לא הי' "נחשב לכלום"14?


1) ריש פרשתנו.

2) ס, א — בתוספתא.

3) סנהדרין קח, סע"א. וכן בתנחומא באבער פרשתנו ו.

4) פרשתנו ה.

5) פ"ל, ט.

6) וראה בארוכה במפרשי רש"י כאן, בביאור הטעם שבגנאי נקט אילו הי' בדור אברהם, ולא כב"יש דורשין אותו לשבח — כש"כ שאילו הי' בדור צדיקים" סתם.

7) ויתירה מזו, נולד נ"ח שנה לפני מיתת נח. וראה ראב"ע ריש פרשתנו.

8) ראה אבות פ"ה מ"ב: עשרה דורות מאדם ועד נח. . מנח ועד אברהם.

9) וראה יפ"ת השלם ונזר הקודש השלם לב"ר.

10) ראה רא"ם ודברי דוד (להט"ז) לפרש"י (וכן ביפ"ת ונזה"ק לב"ר) בתיווך ב' הפירושים — דורשים לשבח ודורשים לגנאי, שלכו"ע אם הי' בדור צדיקים הי' צדיק יותר, ולכו"ע מצבו דעתה לגבי דור צדיקים אינו נחשב כו'.

11) פיה"מ להרמב"ם סנהדרין פ' חלק היסוד השביעי.

12) תשא לג, יא. וראה בהעלותך יב, ח. ובארוכה בפיה"מ שם. רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ז ה"ד.

13) הובא במפרשי המדרש — מתנחומא קרח ה. פרש"י שם טז, ז. ועוד.

14) בבאר בשדה על פרש"י פרשתנו (ועד"ז בנצוצי זוהר לזוהר פרשתנו שם), מפרש כוונת הזוהר — ששלשה צדיקים אלה בקשו רחמים על אנשי דורם: אברהם ביקש רחמים על אנשי סדום, "משה ג"כ ביקש רחמים על דורו כמה פעמים ואמר מחני נא (תשא לב, לב. וראה שם, יא ואילך) ודוד הע"ה ג"כ הי' מתפלל אפי' על אויביו וכדכתיב ואני בחלותם לבושי שק וכו' (תהלים לה, יג ובפרש"י ומצ"ד שם)", וכן מצינו בדוד שאמר (ש"ב כד, יז) תהי נא ידך בי וגו' (ראה מכילתא בא בתחלתה), משא"כ נח לא התפלל על אנשי דורו "וכמו שגינו אותו בזוה"ק ובמדרש הנעלם" (זח"א סז, ב. קו, א. בהשמטות שם רנד, ב. ח"ג טו, א ואילך. תקו"ז תס"ט (קיג, א). ז"ח (מהנ"ע) פרשתנו כג, א), ולכן נק' מי המבול "מי נח" כיון דלא בעי רחמי על דורו*.

אבל לכאורה דוחק לפרש כן בזוהר כאן, כי בזוהר בשאר המקומות, כשמדבר בהחסרון מה שנח לא בעי רחמי על עלמא, נאמר זה בניגוד לאברהם ומשה ולא נזכר דוד (ואולי י"ל, לפי שלא מצינו שתפלת דוד תהי' בכללות על כלל ישראל, כ"א על אויביו, או בנוגע למצב מסויים).

[ולהעיר מזח"א קו, א (וראה גם בהשמטות ובז"ח שם) "אוף אברהם לא עבד שלימו כדקא יאות", דביקש רק אם יש עשרה צדיקים ולא בעי רחמי יותר, ורק משה עבד שלימו כדקא יאות].


*) בבאר בשדה (וכן בנזה"ק השלם לב"ר) מפרש כן הכוונה במדרש "אילו הי' בדורו של משה או בדורו של שמואל" (דגם שמואל התפלל על דורו, כמו שמביא בבאר בשדה שם מש"א יב, כג).