ספריית חב"ד ליובאוויטש

שיחה ב

24

א. גרסינן במס' זבחים1: "עד שלא הוקם המשכן הבמות מותרות כו' והכל כשירין ליקרב, בהמה חי' ועוף זכרים ונקבות תמימין ובעלי מומין טהורין. . דאמר קרא2 ויבן נח מזבח לה' ויקח מכל הבהמה הטהורה ומכל עוף הטהור. . לאפוקי מחוסר אבר. . שנאסר לבני נח3. . ומכל החי מכל בשר4 אמרה תורה הבא בהמה שחיין ראשי איברין שלה". כלומר, אף שלב"נ ליכא איסור הקרבת בעל מום כשמקריב בבמה (ועד"ז בקר­בנות שלפני מ"ת), מ"מ, יש איסור5 הקרבת מחוסר אבר.

ולכאורה משמע, דבעל מום ומחוסר אבר הם ב' שמות ואיסורים שונים6, ד"מום" פירושו כל פגימה שהיא, עד שיש מום שאינו מחמת חסרון באבר אלא רק שינוי לגבי אבר רגיל, משא"כ מחו­סר אבר פירושו כמשמעו, חסרון.

אבל נ"ל דאינו כן, ע"פ דיוק ל' הש"ס7 (בסיפור דקמצא ובר קמצא), דכאשר שלח הקיסר קרבן לישראל ל­הקריב ע"ג המזבח, הרי "בהדי דקאתי שדא בי' מומא בניב שפתים ואמרי לה בדוקין שבעין, דוכתא דלדידן הוה מומא ולדידהו לאו מומא הוא" (וב­פרש"י: לדידהו לא הוי מומא להקריב לגבוה בבמה דידהו אלא מחוסר אבר). ומדיוק הלשון "ולדידהו לאו מומא הוא" (ולא — "לאו פסול הוא" וכיו"ב), משמע, דגם אצל ב"נ הפסול דמחוסר אבר הוי מפני השם ד"בעל מום"8, אלא דאצלם רק "מחוסר אבר" נחשב "בעל מום" (וכשאינו חסר אבר נחשב תמים), משא"כ לדידן גם "בדוקין שבעין" הוי מומא.

ויש לבאר זה ע"פ משנ"ת במ"א9 באורך, שיש כמה דרגות ואופנים בענין השלימות והתמימות, וע"ד דרשת רז"ל10 עה"פ11 "שנה תמימה" — "להביא את חודש העיבור", דאף שגם שנה פשוטה נקראת שנה12 (שלימה) שלא חסר בה מאומה, מ"מ אינה "שנה תמימה", שתואר זה הוא רק לשנה מעוברת שיש בה י"ג חדשים13. והיינו לפי שהתואר "תמימה" מורה לא רק על שלילת חסרון, אלא על


1) קטו, ב — קטז, א.

2) פרשתנו ח, כ (ושם: העוף).

3) ראה גם ע"ז ה, ב. נא, א. ירושלמי — פסחים פ"ט ה"ה; מגילה פ"א הי"א; סוטה פ"ט ה"ה — וקה"ע ופ"מ שם.

4) פרשתנו ו, יט.

5) ראה תוד"ה מנין — ע"ז ה, סע"ב ובגליון הש"ס שם. משנה למלך הל' מלכים פ"י ה"ז (ד"ה ודע שמה שתירצו).

6) ולהעיר דפסול מום הוא רק "מאבראי", משא"כ מחוסר אבר (ראה בכורות לט, א. רמב"ם הל' איסורי מזבח פ"ב הי"א. מנ"ח שהובא לקמן סעיף ב).

7) גיטין נו, א.

8) ראה גם ל' רש"י תמורה (ז, א ד"ה בני נח) "ב"נ נצטוו מלהקריב מחוסרי אברים. . אבל על מום אחר לא כו'", הרי ש"מום" ו"חסר" הם שם א'. ולהעיר גם מל' חז"ל (קידושין סו, ב) "בעל מום דעבודתו פסולה. . כשהוא שלם ולא כשהוא חסר" (ולא "כשהוא בעל מום").

9) ראה לקו"ש ח"ל ע' 45 ואילך. וראה גם לקו"ש חי"ח ע' 129 ואילך. ועוד.

10) ערכין לא, א (במשנה).

11) בהר כה, ל.

12) ראה ר"ן נדרים סג, א במשנה (בשם הרשב"א). שו"ת נוב"י מהד"ק אה"ע ס"כ.

13) או שנת החמה (ראה דעת רבי במשנה ערכין שם ובפרש"י. רש"י פרשתנו ח, יד).