ספריית חב"ד ליובאוויטש

שיחה א

39

א. שנו חכמים1: חמשה2 קנינים קנה הקב"ה בעולמו ואלו הן, תורה קנין אחד, שמים וארץ קנין אחד, אברהם קנין אחד, ישראל קנין אחד, בית המקדש קנין אחד.

וצריך להבין: מל' הברייתא "חמשה קנינים קנה הקב"ה בעולמו" מובן, שהעולם כולו אינו קנינו של הקב"ה. ואינו מובן: כיון שהוא ית' ברא הכל הרי הכל שלו וברשותו, וכמ"ש3 "לה' הארץ ומלואה תבל ויושבי בה כי הוא גו' יסדה גו'" (ועד"ז בעוד מקומות), וכפרש"י עה"פ4 "קונה שמים וארץ" [שהובא לקמן בבריי­תא כראי' על "אברהם קנין אחד", "ד­כתיב4 ויברכהו ויאמר ברוך אברם לא­ל עליון קונה שמים וארץ"] — "ע"י עשייתן קנאן להיות שלו".

גם צ"ב (וכפי שעמדו במפרשים):

א) כיון ששמים וארץ, שהם כללות העולם, הם קנינו של הקב"ה — איזה דבר "בעולמו" אינו בכלל קנין זה?

ב) מדוע לא נחשבו שמים וארץ כשני קנינים?

ג) לראי' ששמים וארץ הם קנין אחד — הובא הכתוב5 "השמים כסאי והארץ הדום רגלי גו'" (ואח"כ הובאה ראי' נוספת6 מהכתוב7 "מה רבו גו' מלאה הארץ קנינך", שבו לא נזכרו "שמים") — ולכאורה הו"ל להביא ראי' מפורשת מהפסוק "קונה שמים וארץ"8?

ד) למה נמנה אברהם כ"קנין" בפני עצמו, ואינו בכלל ה"קנין" ד"ישראל" (והרי תחילת עם ישראל היא אברהם אבינו, הראשון דהג' אבות)?

ה) בפסוק שהביא לראי' על אברהם, "ויברכהו ויאמר ברוך אברם לא­ל עליון קונה שמים וארץ", לא נזכר שאברהם נקרא "קנין" (אלא שאברהם9 הוא "קונה שמים וארץ").

ו) מהו הדיוק אומרו "קנין אחד" בכל אחד מהקנינים — "תורה כו' שו"א קנין אחד אברהם קנין אחד כו'" — ולא אמר "קנין שני, שלישי וכו'". ויתרה מזה — למה מוסיף התנא בכלל תיבות אלו "קנין אחד", ולא נקט בקיצור: "חמשה קנינים כו' בעולמו, ואלו הן, תורה, שו"א, אברהם, ישראל ובית המקדש".


1) אבות פ"ו, י.

2) כ"ה באבות לפנינו. וי"ג "ד'". וכבר הובאה השקו"ט במפרשים ע"ד שינויי הגירסאות שבזה בכ"מ — פסחים פז, ב. מכילתא בשלח עה"פ (טו, טז) עם זו קנית. ספרי האזינו עה"פ (לב, ו) אביך קניך. ועוד (נסמנו בתו"ש פרשתנו יד, יט אות קיג). — ראה מחזור וויטרי, נחלת אבות (לאברבנאל) ועוד אבות שם. וראה ע"ד החסידות אוה"ת במדבר (שבועות) ע' קפא ואילך (ושם ע' קצט). סה"מ תרל"ו ח"ב ע' רפ ואילך (ושם ע' תקל ואילך). ועוד.

3) תהלים כד, א­ב. וראה ר"ה (לא, רע"א) "על שם שקנה כו'". — ובנוסח תפילת העמידה (ברכת אבות) "קונה הכל".

4) פרשתנו שם. וראה גם רש"י ר"פ בראשית "כל הארץ של הקב"ה היא, הוא בראה כו'". ועוד.

4) פרשתנו שם. וראה גם רש"י ר"פ בראשית "כל הארץ של הקב"ה היא, הוא בראה כו'". ועוד.

5) ישעי' סו, א.

6) וראה לקמן סעיף ד.

7) תהלים קד, כד.

8) וכ"ה בפסחים שם.

9) נוסף ע"ז שבפשטות קאי "קונה שמים וארץ" על "א­ל עליון" ולא על "אברם", וע"ד הנאמר להלן שם בדברי אברהם (יד, כב). וראה במפרשים ומאמרים שנסמנו בהערה 2.