1) שבת קלב, א.

בגמ' שם יש עוד דיעות — (א) הוא הלכה למשה מסיני, (ב) דעת ר"א בר יעקב "אמר קרא שמיני שמיני אפילו בשבת" (שנכלל בלימוד הב' שבפנים שלמדים מהכתוב דפ' תזריע).

2) וראה ילפותא דר"י בתוספתא שהובאה לקמן הערה 18.

3) בנוסחת הכ"י בדק"ס הוא הכל מדברי הגמ', דשקו"ט בביאור דעת רבי אלעזר אתיא אות אות, וליתא שם בעל המאמר רנב"י. אבל הובא בבה"ג הל' מילה בתחילתו. ר"ח שבת שם (ושם "ונדחו דבריו (דר"א) ובא ר"נ בר יצחק ולמדו כו'"). וכן מוכח בתוד"ה תניא וברמב"ן וריטב"א שם. ועוד.

4) תשא לא, יג.

5) כן הובא בפרש"י שם ד"ה אתיא אות אות. ובר"ח שם הובא בלימוד דר"נ הכתוב שלאח"ז (פסוק יז) "ביני ובין בני ישראל אות היא לעולם". ואולי נקט רש"י המוקדם בקרא.

6) תשא שם, טז. הובא בפרש"י שבת שם ד"ה אלא אתיא וד"ה דורות.

7) יז, יא (פרש"י שם ד"ה אתיא).

8) יז, יב — כ"ה בפרש"י שם ד"ה דורות. ובר"ח שם בלימוד דר"נ הובא הכתוב שלפנ"ז (שם, ט) "ואתה את בריתי תשמור אתה וזרעך אחריך ל­דורותם". וראה מהרש"ל בפרש"י שם.

9) תזריע יב, ג. והברייתא שבגמ' שם "תניא כוותי' דר"י. . שמיני ימול אפי' בשבת" היא בתו"כ תזריע שם.

10) וכן הובא בשאילתות אחרי (שאילתא צג בתחלתה). בה"ג הל' מילה (אלא דבהנ"ל הלימוד מ"וביום" — בוא"ו. וראה גם חידושי הרמב"ן שבת שם). וכ"ה בשו"ע אדה"ז או"ח ר"ס שלא.

11) תשא שם, טז. וכ"ה ביל"ש עה"פ (רמז שצא).

12) ראה זית רענן (לבעל מג"א) ליל"ש שם. וכ"ה בכמה מפרשי המכילתא.

13) וראה מכילתא מהדורת האראוויץ ועוד — גירסא כזו במכילתא (ויל"ש).

14) כ"ה לפי פשטות הגמ', דמהלימוד "דנין אות ברית ודורות כו'" למדין ד"מילה גופא. . דוחה שבת". וכן מפורש בבה"ג שם. ולהעיר מתוד"ה תניא כוותי' דיש לפרש דדרשת רנב"י "אות ברית דורות אתיא למכשירין", לר"א דמכשירין דוחין שבת. וראה חידושי הרמב"ן והריטב"א שם. ואכ"מ.