ספריית חב"ד ליובאוויטש

שיחה ב

70

א. וה' המטיר על סדום ועל עמורה גפרית ואש גו' ויהפוך את הערים האל ואת כל הככר ואת כל יושבי הערים גו'1.

ובפרש"י עה"פ2, דמ"ש "ויהפוך את הערים האל" קאי לא רק על סדום וע­מורה שנזכרו בפסוק שלפניו, אלא על כל ארבע הערים שבככר3, וכמפורש בפ' נצבים4 "כמהפכת סדום ועמורה אדמה וצבוים" [ואף שלעיל5 פרש"י שחמשה כרכים היו בככר (והם חמשת המלכים שנזכרו בפ' לך6, סדום ועמורה אדמה צבוים וצוער), רק ארבע מהם נהפכו, כי המלאך הסכים לבקשת לוט "לבלתי הפכי את העיר (צוער)"7, כמבו­אר במפרשים8].

ומבאר בצפנת פענח (להרגצובי) עה"ת9 טעם החילוק בין עונשן של סדום ועמורה לאדמה וצבוים, שהראשונות נשרפו באש מן השמים, ואילו אדמה וצבוים רק נהפכו — כי סדום ועמורה נענשו מדין עיר הנדחת10 (כמובן מירו­שלמי11 ותוספתא12), ולכך נשרפו (כדין עיר הנדחת13), משא"כ אדמה וצבוים לא היו יכולות להיות נידונות מדין עיר הנדחת, כפסק המשנה14 שאין עושין ג' עיירות עיר הנדחת, ולכן רק נהפכו.

והנה חילוק זה בין עונשן של סדום ועמורה לאדמה וצבוים מוכרח גם ב­פשוטם של כתובים, דעונש שריפה (גפ­רית ואש מן השמים) נזכר רק בסדום ועמורה, ובהפיכת הערים נאמר "ויהפוך את הערים האל" (וקאי על ד' הערים, וכנ"ל מפרש"י)15 — וא"כ יש לעיין, מהו הטעם ע"פ פשוטו של מקרא לחילוק זה?

ומובן, שביאור הנ"ל של הצפע"נ אינו ענין לפשוטו של מקרא, כי ע"ד הפשט — (א) עיקר העונש של סדום ועמורה לא הי' מחמת חטא עבודה זרה16, אלא (ב­לשון הכתוב17) לפי ש"יד עני ואביון לא

1) פרשתנו יט, כד­כה.

2) שם, כה.

3) ומקורו בב"ר (פנ"א, ד), אלא דשם "חמשת כרכים הללו". וראה מפרשי ב"ר שם. מפרשי רש"י שצויינו בהערה 8. ועוד.

4) כט, כב.

5) פרשתנו יח, יז. שם, כד. וראה רש"י שם, כט.

6) יד, ב. שם, ח. וראה נח י, יט (הובא בפרש"י פרשתנו שם, יז. אלא שבנח שם לא נזכר בלע (צוער), רק "לשע". ואכ"מ).

7) פרשתנו יט, כא.

8) ראה רא"ם, ס' זכרון, נחלת יעקב, דברי דוד (להט"ז), דבק טוב ועוד.

9) פרשתנו כאן (ולעיל יח, כד). נצבים שם.

10) ראה גם אלשיך פרשתנו כאן.

11) סנהדרין פ"י ה"ח.

12) סנהדרין פי"ד, א.

13) פ' ראה יג, יז.

14) ריש סנהדרין. ובגמ' שם טז, ב.

15) דעכצ"ל (בפשש"מ) שגם "אדמה וצבוים" בכלל (ולא רק סדום ועמורה שנזכרו בפסוק של­פנ"ז), שהרי מפורש בנצבים (כנ"ל) "כמהפכת סדום ועמורה אדמה וצבוים". אלא שרש"י לא הביאו כאן, ומשמע שמוכרח גם מלשון הכתוב כאן. וראה בחיי כאן. באר בשדה על פרש"י. ואכ"מ.

16) אף שגם חטא זה הי' אצלם, כפרש"י פר­שתנו (יט, כד ד"ה המטיר על סדום). וראה סנהדרין קט, א. רד"ק לך יג, יג (ובפרש"י לך שם "יודעים רבונם ומתכוונים למרוד בו").

17) יחזקאל טז, מט. הובא בראב"ע לך שם. רמב"ן פרשתנו יט, ה (ע"ש). — וראה לקו"ש ח"ה ע' 156 הערה 45 ובשוה"ג שם. וש"נ.