ספריית חב"ד ליובאוויטש

שיחה ב

71

החזיקה" (וכדלקמן סעיף ג), (ב) כל דין עיר הנדחת אינו שייך בב"נ וקודם מ"ת, (ג) בפשוטו של מקרא לא נזכר הדין דאין עושין עיר הנדחת שלש עיירות, (ד) ואם מצד הסברא (כמ"ד בגמ'18 שהוא "משום קרחה"19) — הרי אין חילוק בזה בין שריפה או הפיכה, דאותה הסברא שאין לשרוף (ולהחריב) ג' עיירות, מ­חייבת ג"כ שלא להחריבן באופן של הפיכה.

ב. ויובן זה בהקדם דיוק לשון ה­כתוב20 (בתחילת הענין), "ויאמר ה' זעקת סדום ועמורה כי רבה וחטאתם כי כבדה מאד", דיש לעיין אמאי נזכרו (בפירוש) בכתוב רק סדום ועמורה ולא שאר ה­ערים שבככר (ורק בפרש"י5 הובא שהיו חמשה כרכים).

[ברד"ק20 תי' "כי הם ראשי הממל­כות" (וג' הערים האחרות היו טפלות להן). אבל לכאורה אינו ביאור מספיק, כי א"כ הול"ל רק סדום, שהרי (בל' ה­רד"ק שם) "סדום היתה אם לכולם", וכהובא בפרש"י21 (בטעם שאמר ה'21 "אם אמצא בסדום (דוקא) חמשים צדי­קים גו' ונשאתי לכל המקום בעבורם") "לפי שסדום היתה מטרפולין וחשובה מכולם תלה בה הכתוב", וכן מצינו ש­המלאך22 הלך רק לסדום — וא"כ גם בנדו"ד, אם כוונת הכתוב רק להזכיר העיקר, הו"ל להסתפק גם כאן בהזכרת סדום23 (וע"ד לשון רש"י כמ"פ24 גבי שליחות המלאכים "להפוך (להשחית) את סדום"), ולמה הזכיר גם עמורה25?].

ומשמע מזה, שעיקר החוטאים היו אנשי סדום ועמורה26.

וזהו גם הטעם שרק בסדום ועמורה המטיר ה' גפרית ואש, וכפרש"י עה"פ27 ד"כשבא ליסר הבריות מביא עליהם אש מן השמים", היינו שאנשי סדום ועמורה שגדל חטאם מתו ונאבדו מתוך יסורים של "אש מן השמים", משא"כ אנשי שאר הערים רק נאבדו ע"י הפיכתן.

אבל אין זה ביאור מספיק, כי מ­פרש"י גבי בקשת לוט "הנה28 נא העיר הזאת קרובה לנוס שמה גו'" — "קרובה ישיבתה נתיישבה מקרוב לפיכך לא נת­מלאה סאתה עדיין", "הלא מצער היא — והלא עונותי' מועטין"29, מוכח, ששני הערים האחרות (אדמה וצבוים) נתמלאה


18) סנהדרין שם.

19) ובר"ח סנהדרין שם משמע, שגם זה הוא מטעם "שמא ישמעו נכרים ויחריבו את א"י" (סנ­הדרין שם, בטעם שאין עושין עיר הנדחת סמוכה לספר).

20) יח, כ.

5) פרשתנו יח, יז. שם, כד. וראה רש"י שם, כט.

20) יח, כ.

21) יח, כו.

21) יח, כו.

22) היינו, לא רק המלאך שהלך להציל את לוט שהי' גר בסדום, אלא גם המלאך המשחית כו' (ראה רש"י יח, ב) הלך לסדום דוקא. וראה גם לעיל (יח, טז) "וישקיפו על פני סדום" (דוקא).

23) אבל מ"ש לעיל (לך שם) "ואנשי סדום (דוקא) רעים וחטאים גו'" אינו מטעם חשיבות, אלא לפי שרק זה נוגע שם, ד"אעפ"כ לא נמנע לוט מלשכון עמהם" (רש"י שם).

24) פרשתנו יח, ב. שם, לג. יט, טז.

25) ומ"ש (לך יג, י) "לפני שחת ה' את סדום ואת עמורה", אינו מפני חשיבותם, אלא לפי שעיקר ההשחתה היתה בהם, שנשרפו (כדלקמן הערה 48).

ועד"ז מ"ש שם (יד, יא) "ויקחו את כל רכוש סדום ועמורה", לכאורה י"ל כי כן הי' בפועל, שלקחו רק רכושם ולא דשאר העיירות (ואולי מפני שהיו עיירות קטנות כו'). ואכ"מ.

26) להעיר מהאזינו לב, לב ובפרש"י ("מעשה סדום ועמורה"). ישעי' א, י ובפרש"י שם. ועוד.

27) יט, כה ד"ה מן השמים.

28) יט, כ.

29) וראה משכיל לדוד לך (יד, ב), שמטעם זה לא נזכר בכתוב שם שם מלך בלע (צוער), כי שמות מלכי שאר ד' הערים רומזים על רשעתם, כפרש"י שם (הובא לקמן ריש ס"ג), משא"כ צוער שעונותי' מועטין.