שיחה ב

89

א. "ואברהם זקן בא בימים"1. וכתב הכלי יקר, "הרבה מפרשים תמהו והלא כבר נאמר [לעיל בפ' וירא2] ואברהם ושרה זקנים באים בימים והי' כמו ל"ז3 שנים בין שני זמנים אלו" — ומהו שנאמר כאן "ואברהם זקן בא בימים", שרק עתה נזדקן כו'?

והנה תמי' זו היא (גם) לפי פשוטו של מקרא, וצ"ע למה לא מצינו יישוב עלי' בפירוש רש"י על התורה [וכמשנ"ת כמ"פ, שבפירושו על התורה מיישב רש"י כל דבר הקשה בפשוטו של מקרא, ובמקום שלא מצא רש"י פירוש (מספיק) ליישב המקראות ע"פ פשוטם, כ' רש"י4 "איני יו­דע" וכיו"ב].

והנה במדרש5 איתא "כבר כתיב ואבר­הם ושרה זקנים, מה ת"ל ואברהם זקן, אלא שהחזירו הקב"ה לימי נערותיו צריך לכתוב פעם שני' ואברהם זקן". ולכאורה אפשר לומר שתירוץ זה יש לו מקום גם לפי פשוטו של מקרא6, וכמפורש ב­פרש"י7 בנוגע לשרה שהקב"ה בירכה "ש­חזרה לנערותה" [וכפשטות הכתובים דפ' וירא, דאע"פ ש"(ואברהם ושרה זקנים גו') חדל להיות לשרה אורח גו' אחרי בלותי היתה לי עדנה ואדוני זקן"8, מ"מ נולד לשרה בן ו"היניקה בנים שרה"9], ומזה מובן, לכאורה, גם בנוגע לאברהם, דאע"פ שמלכתחילה "ואברהם ושרה זקנים באים בימים" (וכדברי שרה "אחרי בלותי גו' ואדוני זקן", שגם אצל אברהם כבר עבר הזמן שיוכל להוליד בנים10), מ"מ חזר לנערותו. ולכן הוצרך הכתוב להודיע, שאחרי שעברו (כמו) ל"ז3 שנה מלידת יצחק, שוב "ואברהם זקן בא בימים".

אבל, אי אפשר לתרץ כן בדרך הפשט, כי מצינו אח"כ (בסוף הפרשה11) שאברהם נשא אשה אחרת והוליד ממנה כמה בנים (בני קטורה)12.

ב. עוד תירוץ מצינו במדרש5, "כאן [בפ' וירא] זקנה שיש בה לחלוחית ולהלן [בפרשתנו] בזקנה שאין בה לחלוחית", היינו, שבפ' וירא מדובר בתחילת ימי ה­זקנה כשעדיין יש באדם "לחלוחית", משא"כ "ואברהם זקן" בפרשתנו פירושו זקנה ש"אין בו לחלוחית"13.


1) פרשתנו כד, א.

2) יח, יא.

3) כ"ה בכלי יקר. ולכאורה צ"ע, שהרי הי' בערך מ"א שנה, כי "ואברהם ושרה זקנים גו'" הי' שנה לפני לידת יצחק, ו"אברהם זקן גו'" דפרשתנו הי' קצת קודם נישואי יצחק ורבקה, ו"יצחק בן ארבעים שנה בקחתו את רבקה" (תולדות כה, כ). — וראה אברבנאל (השאלה הא') ועוד פרשתנו.

4) ראה לדוגמא פרש"י תולדות כח, ה. ועוד (נסמנו בלקו"ש ח"ה ע' 1 בהערה).

5) ב"ר וירא שם (פמ"ח, טז).

6) וצע"ק בכלי יקר שם, שכ' שפירוש זה "אין לו סמך מן המקרא".

7) לך לך יז, טז.

8) יח, יא­יב וכפרש"י שם.

9) וירא כא, ז. וראה רש"י שם.

10) ראה גם לקמן ע' 94. — ובלקו"ש ח"כ ע' 80 ואילך נת' באו"א, שאצל אברהם לא היתה מלכת­חילה תשות כח בנוגע ללידה. ע"ש. ואכ"מ.

3) כ"ה בכלי יקר. ולכאורה צ"ע, שהרי הי' בערך מ"א שנה, כי "ואברהם ושרה זקנים גו'" הי' שנה לפני לידת יצחק, ו"אברהם זקן גו'" דפרשתנו הי' קצת קודם נישואי יצחק ורבקה, ו"יצחק בן ארבעים שנה בקחתו את רבקה" (תולדות כה, כ). — וראה אברבנאל (השאלה הא') ועוד פרשתנו.

11) כה, א ואילך.

12) וראה לקמן שם ואילך, שזה הי' נס נוסף, ששוב חזר לנערותו כו'. אבל לכאורה אין זה פשוטו ממש. — וראה לקו"ש ח"כ הנ"ל. ואכ"מ.

5) ב"ר וירא שם (פמ"ח, טז).

13) ולפירוש זה, תוכן הזקנה כאן אינו בשייכות לענין הלידה (ראה נזר הקודש (השלם) לב"ר וירא שם).