שיחה ג

94

א. "ויוסף אברהם ויקח אשה ושמה קטורה ותלד לו גו'"1.

וידועה התמי' בזה: בכמה כתובים קודמים מפורש, שלידת יצחק בהיות אברהם בן מאה היתה דבר נסי (לא רק בגלל גילה של שרה אלא גם) כיון ש­אברהם הי' בגיל שע"פ טבע אינו יכול להוליד:

"ויפל2 אברהם על פניו ויצחק ויאמר בלבו הלבן מאה שנה יולד (ואם שרה הבת תשעים שנה תלד)"; "ואברהם3 ושרה זקנים באים בימים גו' ותצחק שרה בקרבה לאמר אחרי בלותי היתה לי עדנה ואדוני זקן"; "ותאמר מי מלל לאברהם גו' כי ילדתי בן לזקוניו"4, ועד "שהיו ליצני הדור אומרים מאבימלך נתעברה שרה"5.

ע"פ זה יש להבין מדוע כשנולדו לאברהם עוד ששה בנים, ארבעים שנה לאחרי לידת יצחק, כשהי' בן ק"מ שנה6, לא נתפרש בכתוב שזהו דבר נסי ומופ­לא וכו'.

והנה הרמב"ן2 כתב אודות לידת יצחק שאין הפלא בבן ק' שיוליד7, ומביא ראי' מהנ"ל — ש"אחרי זה מ' שנה הוליד בנים רבים מקטורה". אבל אין לפרש כן שיטת ודעת רש"י, שהרי מ­פשטות הכתובים הנ"ל לא משמע כן, ואם ס"ל לרש"י הכי הי' לו לפרשו, ויתרה מזה מפירושו גופא2 משמע ל­היפך, שכתב "אע"פ שדורות הראשונים היו מולידין בני ת"ק שנה בימי אברהם נתמעטו השנים כבר ובא תשות כח בעולם וצא ולמד מעשרה דורות שמנח ועד אברהם שמיהרו תולדותיהם בני ס' ובני ע'"8.

ואפילו את"ל שאצל אברהם9 לא הי­תה תשות כח עד היותו בן מאה10 [או ש(לאחר זמן ד"ואברהם11 ושרה זקנים") חזר לנערותו והוליד בהיותו בן מאה12], הרי לאחרי זה נאמר בפרשתנו (עוד פעם) "ואברהם זקן בא בימים"13, היינו


1) פרשתנו כה, א.

2) לך יז, יז.

3) וירא יח, יא­יב. וראה שם, יג.

4) שם כא, ז.

5) לשון רש"י ר"פ תולדות.

6) ראה רש"י פרשתנו (כד, סב) שבעת שחזר יצחק מהליכתו להביא את הגר לאברהם שישאנה פגש את רבקה כו', ויצחק נשא את רבקה בהיותו בן ארבעים שנה (תולדות כה, כ).

2) לך יז, יז.

7) וראה גם רמב"ן ויגש מו, טו.

2) לך יז, יז.

8) ראה גם ראב"ע לך שם. אלא שממשיך "וכ­אשר תסתכל ותרא כי דבר שרה נפלא מדבר אברהם".

9) ראה בארוכה במפרשי רש"י לך שם. ולדעת כמה (הרא"ם ועוד) לא הי' שום נס בזה שאברהם הוליד. אבל ראה גו"א ובאר בשדה שם (ועוד), שגם בזה שאברהם הוליד הי' נס, כדיוק לשון הכתובים הנ"ל. וראה הערה הבאה.

10) ראה בארוכה לקו"ש ח"כ ע' 80 ואילך. אבל גם בפרש"י יש לפרש בכמה אופנים. ובפרט שברש"י אין בירור גמור, ע"ד שרש"י עצמו ב­פשש"מ מביא כמ"פ ב' (ויותר) פירושים בכתוב.

ועוד, דאפילו את"ל (כנ"ל) דאצל אברהם לא הי' נס מאחר שלא היתה אצלו תשות כח מתחילה, הרי זה גופא הוא פלא וחסד — ראה פרש"י לך שם.

11) וירא יח, יא.

12) ראה ב"ר פנ"ג, ט "מלל. . מוליד למאה שנה. . יבשה ונעשה מלילות". וראה ב"ר שהובא בסמוך בפנים.

13) כד, א. — וראה לעיל ע' 89 ואילך.