ספרי כ"ק אדמו"ר > לקוטי שיחות > כרך לה > תולדות > שיחה א > 101

שיחה א

א. כ' החיד"א בס' מדבר קדמות1 (בשם ר' יהודה החסיד) "אבות העולם אברהם יצחק ויעקב ראו זה את זה וט"ו שנים2 למדו התורה [ביחד3] בכל יום ובכל לילה ט"ו שעות, ובן4 ט"ו לתלמוד" (ומונה כמה ענינים שבמספר ט"ו).

ומבאר החיד"א שם החשבון של "ט"ו שעות" (דוקא), כי "ט' שעות לישן ו­לאכול ולעשות צרכיו וט"ו לתורה ו­תפלה", ורמז לזה — "כל הנשמה תהלל י"ה5, שילמוד תורה ויתפלל. . תהלל י"ה בי"ה שעות".

והנה בס' חסידים6 איתא: "ולמה אהב הקב"ה את האבות מפני שכל היום וכל הלילה לא הי' לבם פונה מלהרהר אחר חפצי שמים. . וייקץ יעקב משנתו7 ו­אמרו חז"ל8 ויקץ יעקב ממשנתו [דאפילו בשעת השינה הי' עוסק ושונה בתורה9], כ"ד פסוקים אברהם יצחק יעקב בפסוק אחד על הסדר. . כי היו כל כ"ד שעות בסדר אחד שלא הי' להם פנאי מחפצי שמים אפילו בחלום".

ומבאר החיד"א בפירושו לספר חסי­דים שם, דלפי זה אי אפשר לומר דהא דנקט ר"י החסיד ש"למדו התורה. . (רק) ט"ו שעות" הוא לפי שבשאר ט' השעות היו עוסקים בצרכי הגוף (כמ"ש במדבר קדמות שם), שהרי "רבינו בעצמו כתב דכל כ"ד שעות אפילו בחלום היו ב­חפצי שמים", אלא "ר"ל כי ט"ו שעות היו לומדים תורה וט' שעות מכוונים לבם למקום לחשוב ביראתו ורוממותו ואהבתו ודבוקו" [היינו העסק בתפלה, וכמחז"ל10 דחסידים הראשונים היו עוס­קים בתפלה וכוונתה ט' שעות ביום].

ויש להוסיף, דפירוש זה (דמספר "ט"ו שעות" קאי רק על לימוד התורה) מוכרח לכאורה בדברי ר"י החסיד גופא (ש­הביא החיד"א), שכ' "וט"ו שנים למדו התורה. . ט"ו שעות ובן ט"ו לתלמוד", שמזה משמע, דאין שעות עבודת התפלה בכלל חשבון זה11.

וצריך ביאור:

מזה שהאבות "ראו זה את זה" רק ט"ו שנים, כמ"ש ר"י החסיד ד"ט"ו שנים למדו כו' ט"ו שעות" [כי לידת יצחק היתה בהיות אברהם אבינו בן מאה שנה12, ויעקב נולד כשיצחק הי' בן