ספריית חב"ד ליובאוויטש

שיחה א

119

א. בריש פרשתנו, בתחילת סיפור הליכת יעקב לחרן, נאמר "ויצא יעקב מבאר שבע גו'". ובביאור הלשון ויצא (ולא וילך — כבס"פ לפני זה (פעמיים)) פירש רש"י1 "(לא הי' צריך לכתוב אלא וילך יעקב חרנה ולמה הזכיר יציאתו אלא) מגיד שיציאת צדיק מן המקום עושה רושם, שבזמן שהצדיק בעיר הוא הודה הוא זיוה הוא הדרה, יצא משם פנה הודה פנה זיוה פנה הדרה, וכן ותצא מן המקום האמור בנעמי ורות"2.

ומקורו של פירוש זה הוא בבראשית רבה עה"פ3, וז"ל: "בזמן שהצדיק בעיר הוא זיוה הוא הדרה יצא משם פנה זיוה פנה הדרה, ודכוותה ותצא מן המקום אשר היתה שמה וגו', ותצא וכי לא יצא מן המקום אלא היא. . כשהצדיק בעיר הוא זיוה הוא הדרה יצא משם פנה זיוה פנה הדרה, ניחא דתמן לא היתה שם אלא אותה הצדקת בלבד אלא הכא דהוי יצחק ורבקה, רבי עזרי' בשם רבי סימון אמר לא דומה זכותו של צדיק אחד לזכותו של שני צדיקים".

וצ"ע, למה לא נחית רש"י לשאול ולתרץ הא דאיתא במדרש על זה, ש­אע"פ שאין הנידון דומה לראי', שכאן נשארו יצחק ורבקה במקום שיצא יעקב ממנו, משא"כ גבי נעמי שלא נשאר שם אף צדיק אחד — שאינה דומה זכות ג'4 צדיקים לזכותם של שני צדיקים. — דהשאלה והתירוץ הם גם ע"ד הפשט.

[ודוחק גדול לפרש דס"ל לרש"י ש­מקום מושב יצחק ורבקה בזמן ההוא הי' בעיר חברון (וע"ד מ"ש במדרש שם5 לפנ"ז "כבר כתיב6 וישמע (יעקב) אל אביו ואל אמו, ומה ת"ל ויצא יעקב מבאר שבע, אלא אמר, אבא בשעה שבקש לצאת לחוץ לארץ היכן הורשה לא מבאר שבע אף אני הריני הולך לבאר שבע אם נותן לי רשות הרי אני יוצא ואם לאו איני יוצא לפיכך צריך הכתוב לומר ויצא יעקב מבאר שבע"). ולכן לא נחית רש"י לבאר שאינה דומה זכותו של צדיק אחד כו', כי כיון שיצחק ורבקה התגוררו אז בחברון, ואילו יצי­את יעקב היתה "מבאר שבע", הרי לא נשאר אף צדיק אחד בעיר (בדיוק כמו גבי נעמי ורות), והמדרש דלעיל (מקורו של פרש"י זה) ס"ל שיצחק הי' גר אז בבאר שבע ולכן צריך לתרץ שאינה דומה כו'7

כי8 בפשוטו של מקרא מפורש רק


1) ריש פרשתנו.

2) רות א, ז.

3) פס"ח, ו.

4) צע"ק שבמדרש כאן אומר: אחד. . שני צדיקים.

5) ב"ר שם ה בסופו.

6) תולדות כח, ז.

7) ראה נזר הקודש (השלם שם, ז סד"ה והלא כמה) מפי' "אב"א" (ר' אברהם ב"ר אשר. נדפס בס' "אור השכל" על בראשית רבה — וויניציאה, שכ"ח). מלאכת הקודש על פרש"י כאן בסופו.

8) נוסף על מ"ש במפרשים (ראה פי' אב"א ופי' מהרז"ו לב"ר שם) שגם לדיעה זו, עיקר יציאתו (שעשתה רושם) היתה ממקום שדר בה בקביעות עם אבותיו, דהיינו בחברון, ולא בבאר שבע שלא הלך שם רק לשעה (וראה מפרשים שצויינו לקמן הערה 10). וראה חזקוני כאן "באר שבע מקום קרוב לחב­רון הי'". ולהעיר מהלשון במדרש הגדול כאן "כ"ז שהצדיק במדינה".