ספרי כ"ק אדמו"ר > לקוטי שיחות > כרך לה > ויצא > שיחה א > 120

ש"ויעל [יצחק] משם באר שבע"9 ולא נזכר שיצחק הלך מבאר שבע לחברון10].

ב. לכאורה י"ל שלפי פירוש רש"י אין מקום לשאלה זו, שהרי רש"י מוסיף על לשון המדרש בתחילת פירושו, וכותב "מגיד שיציאת צדיק מן המקום עושה רושם", דיש לפרש כוונתו בזה, שהגם שבדרך כלל יציאת הצדיק מן העיר גורמת לסילוק ההוד והזיו וההדר של העיר (שאין זה ענין של עשיית "רושם" בלבד), מ"מ, בנדו"ד, ביציאת יעקב מבאר שבע, עשתה יציאה זו (רק) רושם, כיון שהיו שם יצחק ורבקה.

אבל לא גלאַטיק (חלק) לבאר כן כוונת רש"י, שהרי כותב "מגיד שיציאת צדיק מן המקום עושה רושם (וממשיך בחדא מחתא) שבזמן שהצדיק בעיר כו'", ולפי הנ"ל הי' יותר מתאים לומר "מגיד שיציאת יעקב עשה רושם", ואח"כ להמ­שיך בלשון סתמי (בנוגע לצדיקים בכלל) "שבזמן שהצדיק בעיר כו'".

ומשמע, שגם מ"ש רש"י "שיציאת צדיק מן המקום עושה רושם" לא נאמר רק ביעקב אלא הוא גם כשלא נשאר בעיר צדיק אחר (כבנעמי) [והטעם ש­כותב הלשון "עושה רושם" — יש לבאר, כי הודה זיוה והדרה הם רק ענין של "רושם" לגבי עצם מציאות העיר].

ג. והנה תוכן פירוש זה הביא רש"י גם בפירושו לרות שם, וז"ל "מגיד ש­יציאת צדיק מן המקום ניכרת ועושה רושם פנה זיוה פנה הדרה פנה שבחה של עיר וכן ויצא יעקב מבאר שבע".

וצ"ע למה כאן בפי' עה"ת הוצרך רש"י לכפול "בזמן שהצדיק בעיר הוא הודה הוא זיוה הוא הדרה, יצא משם פנה הודה כו'", ולא כתב בקיצור (כבפי' לרות) שע"י יציאת צדיק מן המקום פנה זיוה כו'11.

ונראה לבאר שיש שינוי תוכני בין פירוש רש"י בפרשתנו לפירושו ברות, דהכא (בפרשתנו) שרש"י מקדים "שבזמן שהצדיק בעיר הוא הודה הוא זיוה הוא הדרה" (ואח"כ ממשיך "יצא משם פנה הודה כו'") משמעו שהחידוש הוא בה­חיוב, שהצדיק הוא כל הודה וזיוה וה­דרה של העיר (ובדרך ממילא שע"י יציאתו משם "פנה הודה וכו'"); משא"כ ברות ששם כתב רק השלילה, שע"י "יציאת צדיק. . פנה זיוה פנה הדרה", הרי לא מודגש שהיות הצדיק בעיר פועלת שינוי יסודי בעיר עד שזהו ההוד וכו' של העיר, ורק שהיציאה גורמת חסרון בעיר.

ומטעם זה כותב שם רש"י "ניכרת ועושה רושם", משא"כ בפרשתנו כתב רק "עושה רושם" — כי שם אין ההדגשה שהצדיק הוא זיוה והדרה של העיר אלא שיציאתו רק ניכרת ועושה רושם, משא"כ בפרשתנו כוונתו להדגיש שזה שהצדיק נמצא בעיר הוא ההוד של המקום וכו'. ולפי זה י"ל שכוונתו בלשון "עושה רושם" היא שזהו יותר מ"ניכרת", אלא שנשתנו לגמרי פני העיר (משא"כ הלשון "עושה רושם" ברש"י רות שם, שבא בהמשך להלשון "ניכרת", היא (ע"ד הנ"ל ס"ב) רק למעט מתוקף הדבר).

ודורש ביאור — מהו טעם השינוי בין פירושו כאן לפירושו ברות.