ספריית חב"ד ליובאוויטש

שיחה ב

125

א. תנן1: "תפלת השחר עד חצות. . תפלת המנחה עד הערב. . תפלת הערב אין לה קבע". וכבר עמדו במפרשים2 על טעם השינוי, שגבי ק"ש התחיל התנא3 ב­ק"ש של ערבית ("מאימתי קורין את שמע בערבין"), ואילו כאן גבי תפלה נשנו ה­תפלות בסדר דשחרית מנחה וערבית.

וביותר יוקשה להמ"ד בגמ'3, שהטעם שהתחיל בק"ש של ערבית הוא כ"ברייתו של עולם דכתיב4 ויהי ערב ויהי בקר יום אחד" [ולא משום דסמיך אקרא "בשכבך ובקומך", ש"א"כ אינו מקפיד קרא אלא אק"ש"*4], וא"כ גם בסדר התפלות הו"ל ל­מיתני הכי.

וביארו, דשאני תפלה מק"ש, דמצד עצם התקנה דתפלה הרי סדר התפלות הוא — שחרית מנחה ערבית: הן למ"ד5 "תפלות אבות תקנום" — הרי אברהם תיקן תפלת שחרית יצחק תפלת מנחה ויעקב תפלת ערבית6, והן למ"ד6 "תפלות כנגד תמידין תקנום", הרי שחרית ומנחה הן כנגד שני התמידים, וערבית היא כנגד "אברים ופדרים שלא נתעכלו מבערב קרבים והולכים כל הלילה"7, ונמצא ש­תפלת ערבית היא התפלה האחרונה, כמו שהקרבת אברים ופדרים בלילה היא השלמה לקרבנות שנקרבו ביום.

ולכאורה צ"ע מהא דאיתא בגמ'8: "טעה ולא התפלל ערבית מתפלל בשח­רית שתים, שחרית מתפלל במנחה שתים. . איבעיא להו טעה ולא התפלל מנחה מהו שיתפלל ערבית ב', את"ל טעה ולא התפלל ערבית מתפלל שחרית ב' משום דחד יומא הוא דכתיב4 ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד אבל הכא תפלה במקום קרבן היא וכיון דעבר יומו בטל קרבנו, או דילמא כיון דצלותא רחמי היא כל אימת דבעי מצלי ואזיל".

הרי מפורש, דסדרן של ג' תפלות הוא — ערבית שחרית מנחה, כפי סדר "ברייתו של עולם" (כמו ק"ש), "חד יומא. . ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד", ולכן סלקא דעתך אמינא שאי אפשר להשלים תפלת מנחה בתפילת ערבית שלאחרי', כיון שכ­בר עבר יומו9 (וגם לפי המסקנא דלא אמ­רינן "עבר יומו בטל קרבנו", ה"ז רק לפי10


1) ברכות רפ"ד.

2) פני יהושע וצל"ח ברכות רפ"ד. סמיכת חכמים שם (לתוד"ה תפלת). ועוד. ולהעיר מלבוש שבהערה *16.

3) ריש ברכות.

3) ריש ברכות.

4) בראשית א, ה.

*4) תוד"ה אי הכי ברכות שם.

5) ברכות כו, ב. ועד"ז בירושלמי שם פ"ד ה"א (ושם הלשון "תפילות מאבות לימדום"). ב"ר פרש­תנו (פס"ח, ט).

6) ברכות שם. ועד"ז בירושלמי וב"ר שם.

6) ברכות שם. ועד"ז בירושלמי וב"ר שם.

7) ברכות שם (וראה רש"י שם ד"ה ופדרים "וכנגדן תקנו תפלת ערבית". ועד"ז ברמב"ם הל' תפלה פ"א ה"ו. ועוד). ירושלמי וב"ר שם (וראה מפרשים שם).

8) ברכות כו, א.

4) בראשית א, ה.

9) וראה השקו"ט בפני יהושע ברכות שם, ד­לכאורה הא ד"תפלה במקום קרבן" הוא טעם להיפך, שיכולים להשלים מנחה בערבית, כמו הקטרת איברי התמיד בלילה, ולאידך — שא"א להשלים ערבית בשחרית ושחרית במנחה שלאחרי', ע"ש באורך (וראה גם צל"ח לתוס' שם ד"ה איבעי' להו). — וראה מאירי שבהערה הבאה.

10) אבל במאירי ברכות שם, דזה שאין אומרים עבר יומו בטל קרבנו הוא לפי ש"אף איברים ופדרים שמתעכלין כל הלילה מקרבן היום שעבר הם".