ספריית חב"ד ליובאוויטש

שיחה ג

131

א. "ויהי1 בעת יחם הצאן ואשא עיני וארא בחלום והנה העתודים העולים על הצאן עקודים נקודים וברודים", וב­פרש"י "וברודים, תרגומו2 ופציחין [היינו פתוחים]. . חוט של לבן מקיף את גופו סביב וחברבורות3 שלו פתוחה ומפולשת מזו אל זו4 ואין לי להביא עד מן המקרא".

והנה הראב"ע כותב בפירושו5 ש­"טלואים הם הברודים"6, וברד"ק כאן7 פי' "וברודים, זכרו במקום טלואים ואמר ברודים כי לבנותם הי' כמו הברד"8.

וצריך ביאור, מדוע העדיף רש"י את פירוש התרגום, ולא פי' כהראב"ע (וה­רד"ק) שברודים היינו טלואים (שנזכר לעיל בקרא9). דלפי' הראב"ע מובן שאין כאן צורה חדשה על הצאן שלא נזכרה עד עתה, אבל לפרש"י ש"ברודים" היינו "חוט של לבן מקיף את גופו סביב כו' פתוחה ומפולשת כו'", צריך ביאור, הרי לעיל בכתוב נזכרו רק "עקודים נקודים וטלואים"10 ולא ברודים, ונמצא שבחלום יעקב נתחדשה צורה חדשה בצאן שלא נזכרה עד עתה.

ב. לכאורה יש לומר שרש"י אזיל כאן לשיטתי'. דהנה בתוכן פסוקים אלו11, "וארא בחלום והנה העתודים העולים על הצאן עקודים גו' ויאמר אלי מלאך האלקים בחלום גו' שא נא עיניך וראה כל העתודים העולים גו' כי ראיתי את כל אשר לבן עושה לך", שקו"ט במפר­שים, שהרי כבר מפורש לעיל שצאן יעקב הולידו עקודים נקודים כו' ע"י המקלות12, "ויפצל בהן פצלות לבנות גו' ויצג את המקלות גו' ויחמו הצאן אל המקלות ותלדנה הצאן עקודים נקודים וטלואים" — וא"כ מה נתחדש בזה שראה בחלום "העתודים העולים על הצאן עקודים נקודים וברודים", והמלאך אמר לו "שא נא עיניך וראה כל העתודים העולים על הצאן עקודים גו'"?

וביארו המפרשים בכמה אופנים, ו­מהם:

א) שלידת עקודים נקודים כו' היתה על ידי פעולה הטבעית דהמקלות, וכ­ידוע13 שצורת התולדות תלוי' בצורה המצטיירת במחשבת האם, וחלומו של


1) פרשתנו לא, י.

2) בדפוס ראשון ושני וכמה כת"י רש"י (ש­תח"י) "כתרגומו".

3) בדפוס ראשון ושני וכמה כת"י רש"י (ש­תח"י) "חברבורת (חברבורה)", בלי וא"ו — ל' יחיד (וכן ליתא וא"ו בתחלתו). ולכאורה כצ"ל, שהרי ממשיך (גם בדפוסים הנפוצים) בל' יחיד "פתוחה ומפולשת".

4) בדפוסי רש"י הנפוצים הובא ס"א "מזן אל זן", וכ"ה בדפוס ראשון ושני וכמה כת"י רש"י (שתח"י).

5) לעיל ל, לט. וראה גם שם, לה.

6) אלא שמסיים שם "כי שם כלל הוא", ד"טלוא" הוא שם כללי. וכ"כ שם, לא (לט) ואילך.

7) וכ"כ בס' השרשים שלו ערך ברד "שיש להם כתמים לבנים כמו ברד וכן סוסים ברדים אמצים" (זכרי' ו, ג).

8) ולפ"ז גם להרד"ק הוא אותה הצורה ד­טלואים אלא דברוד מתאר לבנוניתו. וראה גם ראב"ע לעיל ל, לא (לט). רלב"ג כאן בביאור המלות.

9) ל, לב. לג. לה. לט.

10) ל, לט.

11) לא, י­יב.

12) ל, לז ואילך.

13) ראה גם ראב"ע ל, לט. ועוד.