ספרי כ"ק אדמו"ר > לקוטי שיחות > כרך לה > וישלח > שיחה א > 137

שיחה א

א. "ויקרא יעקב שם המקום פניאל כי ראיתי אלקים פנים אל פנים גו' ויזרח לו השמש כאשר עבר את פנואל גו'"1. וכבר עמדו במפרשים2 על השינוי שבכתוב, ששינה שם המקום מ"פניאל" (ביו"ד) ל"פנואל"3 (בוא"ו).

ולכאורה צ"ע בפרש"י עה"ת, שלא ביאר ענין זה בפירושו.

[וכמשנ"ת כמה פעמים, שדרכו של רש"י בפירושו עה"ת ליישב כל שאלה המתעוררת בלימוד המקרא, כדמוכח מזה שבכ"מ בפירושו4 כ' רש"י על ענין מסויים "איני יודע" (וכיו"ב), שמזה מובן, שבשאר כל המקומות שיש קושי, לכ­אורה, בקרא, ורש"י סתם ולא כ' "איני יודע", ה"ז משום שלשיטתו אין זו שאלה הדורשת ביאור בפשש"מ, או שהשאלה מיושבת כבר ע"י פרש"י שלפנ"ז].

והנה לכאורה יש לומר, שע"ד הפשט אין שאלה זו דורשת יישוב, כי אין מדייקין בשמות. וכדמוכח לכאורה מהא דמצינו שינוי כעין זה גם לעיל בפ' בראשית5 — "ועירד ילד את מחויאל ומחייאל ילד את משותאל", שהכתוב שינה מ"מחויאל" (בוא"ו) ל"מחייאל" (ביו"ד)6 — ולא עמד רש"י לתרץ שינוי זה.

ומפורש שיטה זו בהראב"ע שכתב "אל תבקש דקדוק בשמות"7, "השמות אינם נשמרים כמו הפעלים"8, היינו שאין לדייק באותיות ונקודות השם, דאין הכ­רח שיהיו בדיוק בהתאם לטעם השם. ועפ"ז אין להקשות על שינוי השם מ­"פניאל" ל"פנואל" (וכפי שמביא9 עוד דוגמאות שהכתוב משנה קצת ב(כתיבת) השם ממקום א' לחבירו).

אבל לכאורה קשה לתרץ כן בנדו"ד, דאף שאין הכתוב מדייק בשמות, וכנ"ל השינוי מ"מחויאל" ל"מחייאל" (וכהנה רבות) — הרי יש חילוק גדול בין סתם שמות שנזכרו בקרא (מבלי לפרש טעם השם), שבזה י"ל שאין דיוק בשמות אלו — לנדו"ד, שהכתוב מפרש טעם השם, שבשמות אלו ס"ל לרש"י שיש לדייק באותיות השם כפי האפשרי, שיבחרו תיבה שפירושה הוא בהתאם מדויק ל­טעם השם10. וכפרש"י עה"פ11 "ויקרא את שמו נח לאמר זה ינחמנו גו'", "יניח ממנו את עצבון ידינו כו' ואם לא תפרשהו כך