ספרי כ"ק אדמו"ר > לקוטי שיחות > כרך לה > וישב > וישב — חנוכה > 169

וישב — חנוכה

א. "ויאמר האיש נסעו מזה כי ש­מעתי אומרים נלכה דתינה גו'"1, ופרש"י [בהמשך לפירושו הקודם2 "וימצאהו איש — זה גבריאל"] "נסעו מזה — הסיעו עצמן מן האחוה"; "נלכה דותינה — ל­בקש לך נכלי דתות שימיתוך בהם. ולפי פשוטו שם מקום הוא ואין מקרא יוצא מידי פשוטו".

הרמב"ן העתיק לשון רש"י וכתב "ו­אין הכוונה לרבותינו שיפרש לו האיש נסעו מזה מן האחוה והלכו לעורר עליך דינין ותרעומות שאם כן הי' נמנע ללכת ולא הי' מסכן בעצמו. אבל הכוונה להם כי האיש גבריאל אשר הגיד לו הגיד אמת ואמר לשון משמש לשני פנים ושני­הם אמת והוא לא הבין הנסתר בו והלך אחר הנגלה ממנו".

אבל מפרש"י משמע, שלפי הדרש "ה­סיעו עצמן כו' לבקש לך נכלי דתות כו'", זוהי לשונו של גבריאל אל יוסף. וכן מפורש בפרש"י בש"ס3, "משכם גנ­בוהו כדכתיב4 וישלחהו מעמק חברון ויבא שכמה ושם היו רועין ודותן אינה מקום והאי דכתיב ויאמר האיש נסעו מזה כו' כך אמר לו אתה אומר5 את אחי אנכי מבקש, סעו מן האחוה הזאת ואין מחזיקין עצמן כאחים לך כי שמעתי אומרים נלכה ונבקש דתות ודינין היאך להמיתו אם יבוא אצלנו".

וגם לפי דיוק לשון רש"י בפירושו עה"ת כאן, שמסיים "(ולפי פשוטו שם מקום הוא) ואין מקרא יוצא מידי פשוטו" — שמזה משמע, שבלימוד ע"ד הפשט, לא בא הפירוש "הסיעו עצמן מן ה­אחוה. . לבקש לך נכלי דתות כו'" לשלול ש"דותן" הוא שם מקום, אלא ב' פי' יש בזה —

מ"מ נ"ל, שלכאורה אין כוונת רש"י בזה כדברי הרמב"ן [שהמלאך אמר רק "נסעו מזה. . נלכה דותינה" אלא שב­תיבות אלו רמז ש"הסיעו עצמן כו' ל­בקש לך נכלי דתות כו'" ויוסף "לא הבין הנסתר בו"6] — כי מסתימת לשון רש"י "נסעו מזה — הסיעו כו'; נלכה דותינה — לבקש לך כו'" (ולא כתב "רמז לו שהסי­עו כו' לבקש לך כו'" וכיו"ב) משמע7, שדברים אלו הם בכלל פשט הדברים שנאמרו ליוסף8; ומה שמוסיף "ולפי