בראשית

שיחה א (תש"נ) . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 1
פלוגתת המפרשים אם אדם הראשון קרא שמות גם לדגים (רד"ק וחזקוני ב, יט. מדרש חסר ויתיר); הביאורים השונים בתוכן ענין קריאת שמות ע"י אדה"ר
שיחה ב (תשנ"ב) . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 7
ההבדל בין חנוך בנו של קין שבו נאמר (ד, יז) "ויהי (קין) בונה עיר ויקרא שם העיר כשם בנו חנוך" — יישוב העולם, וחנוך מצאצאי שם שנאמר בו (ה, כד) "ואיננו כי לקח אותו אלקים"; ב' התקופות — לפני המבול ואחרי המבול — בעבודת בנ"י וההתכללות ביניהן

נח

שיחה א (תנש"א) . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 15
"נח איש צדיק תמים הי' בדורותיו" — "אבל בדרין אחרנין אינו נחשב לכלום כגון דרא דאברהם . . דמשה . . דדוד" (זהר ח"א ס, א) — ענינם של ג' הדורות דאברהם משה ודוד ושייכותם לנח, וביאור בלקוטי לוי"צ לזהר שם
שיחה ב (תשנ"ב) . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 24
ההבדל בין פסול בעל מום שלא נאסר לב"נ (זבחים קטו, ב), לפסול מחוסר אבר שאסור גם בב"נ (זבחים שם); שיטת הרמב"ם (הל' איסורי מזבח רפ"ג) דפסול מחוסר אבר בעוף הוא לפי ש"אין מקריבין חסר כלל"; הטעם הפנימי שהדוגמא הרגילה דבעל מום שמותר בב"נ ועוף היא "דוקין שבעין" דוקא
שיחה ג (תש"נ) . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 31
ההבדל בין שיטת הב"ר (פל"ה, ב) ופרש"י (ט, יב) אודות הדורות שלא נראתה הקשת בימיהם; כיצד אפשר לומר שרק בדור של צדיקים גמורים אין צריכים לאות הקשת

לך לך

שיחה א (תנש"א) . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 39
חמשה קנינים קנה הקב"ה בעולמו . . תורה . . שמים וארץ . . אברהם . . ישראל . . ביהמ"ק (אבות פ"ו, י) — גדרו של "קנין" ש"קנה הקב"ה בעולמו", ויישוב כמה דיוקים בלשון הברייתא
שיחה ב (תש"נ) . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 45
השייכות בין הבטחת ירושת הארץ וברית מילה ע"פ מ"ש בלקוטי לוי"צ (לקוטי לוי"צ על זהר ח"ב ע' מז) שע"י המילה "יירשו הארץ, ירושה אין לה הפסק"; שני גדרים בברית מילה — ברית של אאע"ה ששייך להפירה ובריתו של הקב"ה שאין בה הפסק, ודוגמתן בירושת הארץ
שיחה ג (תשנ"ב) . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 53
ג' הלימודים שמילה דוחה שבת — מגז"ש "אות ברית ודורות" (דפרשתנו יז, יא­יב); מהכתוב (תזריע יב, ג) "ביום השמיני ימול"; מ"ושמרו בנ"י את השבת" (תשא לא, טז ובמכילתא שם) — הנפק"מ בין ג' הלימודים בהלכה וע"ד החסידות; הטעם שכח המסירת נפש שישנו בכל ישראל הוא ירושה מאבותינו (תניא פי"ח), היינו קודם מ"ת

וירא

שיחה א (תנש"א) . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 61
שקו"ט בהא דאין חובת חינוך אלא דרבנן, ואילו מה"ת אין חיוב להכין את הקטן לזמן גדלותו; איך אפ"ל דאצל אברהם היו "יומין שלימין" (זח"א קכט, א. ועוד), והרי לא הכיר את בוראו רק בהיותו בן ג' שנים (נדרים לב, סע"א)
שיחה ב (תשנ"ב) . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 70
טעם ההבדל בין סדום ועמורה שנשרפו וד' הערים שרק נהפכו (יט, כד­כה וברש"י שם) ע"ד הפשט; הביאור הפנימי במ"ש בנבואת יחזקאל (טז, נג) שלעתיד ישובו ערי סדום
שיחה ג (תש"נ) . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 76
פרש"י כב, יב ד"ה כי עתה ידעתי (הא'): א"ר אבא א"ל אברהם אפרש לפניך את שיחתי אתמול אמרת לי כו' וחזרת ואמרת כו' א"ל הקב"ה לא אחלל בריתי כו' — ההכרח בפשוטו של מקרא לכל דו"ד אלו בין אברהם והקב"ה, והשייכות לשיטת ר' אבא (חגיגה טז, א) ד"כל שלא חס על כבוד קונו" היינו "זה המסתכל בקשת"

חיי שרה

שיחה א (תשנ"ב) . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 82
פרש"י כג, יז ד"ה ויקם שדה עפרון — "תקומה היתה לו שיצא מיד הדיוט ליד מלך" — ע"פ פשט, וההוראה מזה בעבודת כאו"א
שיחה ב (תנש"א) . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 89
"ואברהם זקן בא בימים" (כד, א) — והרי כבר נאמר (וירא יח, יא) "ואברהם ושרה זקנים באים בימים"; פירוש ד"בא בימים" ע"ד הפשט והתאמתו לפירוש הזהר (פרשתנו קכט, א); ביאור לשון הכתוב "ויהיו חיי שרה" (ולא "ימי שרה") ולשון רש"י (ריש פרשתנו) ש"כולן שוין לטובה"
שיחה ג (תש"נ) . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 94
הנס שנעשה לאברהם שנולדו לו עוד ששה בנים (מקטורה) לעת זקנותו, והנסים שקרו בעת לידת יצחק (רש"י וירא כא, ו); שני האופנים בפעולה על אומות העולם, הנרמזים בשני פרקים האחרונים דס' היד להרמב"ם

תולדות

שיחה א (תשנ"ב) . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 101
ביאור דברי ר' יהודה החסיד (הובאו במדבר קדמות להחיד"א בתחילתו) שט"ו שנים למדו האבות תורה ביחד בכל יום ט"ו שעות, ובס' חסידים (סי' קס"ה) שעסקו בעבודת השם כל כ"ד שעות היום, ותיווך החיד"א דט"ו שעות למדו תורה וט' שעות עסקו בתפלה; דוגמת התחברות זו בג' אבות החסידות — הבעש"ט הרב המגיד ממעזריטש ואדמו"ר הזקן
שיחה ב (תנש"א) . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 107
ההבדל בין דברי המשנה (סוף קידושין) "עשה א"א את כל התורה כולה עד שלא ניתנה", ומאמרו של רב (יומא כח, ב) "קיים אברהם אבינו כה"ת כולה"; דוגמת שני אופנים הנ"ל בתומ"צ דאברהם בלימוד התורה שלנו (אחרי מ"ת)
שיחה ג (תש"נ) . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 113
פרש"י סוף פרשתנו ד"ה על נשיו — "הוסיף רשעה על רשעתו כו'"; השינוי בין שיטת רש"י ושיטת המד"ר כאן בטיב רשעתו של עשו בלקיחת מחלת וכן אם מחלת היתה מרשעת; ההוראה בגודל הזהירות מענין ה"צביעות" ורע הנעלם וביאור במאמר אדמו"ר הזקן (מאמרים הקצרים ע' תנב) בטעם אריכות גלות זה האחרון

ויצא

שיחה א (תש"נ) . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 119
פרש"י ר"פ "יציאת צדיק מן המקום עושה רושם כו' . . פנה הודה כו'"; השינויים לגבי ל' הב"ר (פס"ח, ו) וכן השינוי בפרש"י רות א, ז; פירוש ג' הענינים ד"הדרה" ו"זיוה" ו"הודה" לפי פשוטו
שיחה ב (תנש"א) . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 125
ב' הסדרים בג' התפלות — שחרית מנחה ערבית או ערבית שחרית מנחה; שני הגדרים בעבודת התפלה ע"פ הלכה ובעבודה רוחנית ע"ד החסידות
שיחה ג (תשנ"ב) . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 131
פרש"י עה"פ לא, י ד"ה וברודים; הטעם שלפי שיטת רש"י נתחדשה צורה זו ד"ברודים" בחלום יעקב; התאמת פרטי לשון רש"י בפירוש "ברודים" לענינו של "עולם הברודים" המבואר בספרי קבלה

וישלח

שיחה א (תשנ"ב) . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 137
הטעם לשינוי השם — "פניאל" או "פנואל" — ע"פ שיטת רש"י בפשוטו של מקרא; ביאור בדברי הצ"צ (אוה"ת עה"פ) ד"פניאל" היא העבודה דפנימיות הלב ו"פנואל" היא המשכת אלקות בעולם
שיחה ב (תש"נ) . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 143
פרש"י עה"פ לג, טז ד"ה וישב עשו גו' — ההכרח בפשוטו של מקרא ש"ד' מאות איש שהלכו עמו נשמטו מאצלו אחד אחד", והטעם שהביא רש"י שהקב"ה פרע להם בימי דוד והשינויים בל' רש"י לגבי ל' הב"ר (פע"ח, טו); הקשר לגאולת אדה"ז בי"ט כסלו באופן של "פדה בשלום נפשי גו'"
שיחה ג (תנש"א) . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 150
פרש"י עה"פ לד, א ותצא דינה — יציאת דינה כיציאת לאה שהיתה למעליותא; ההבדל בין רחל ולאה בעבודה רוחנית — צדיקים ובע"ת

וישב

שיחה א (תשנ"ב) . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 156
פרש"י עה"פ לז, י ד"ה הבוא נבוא; שקו"ט בהכלל ד"אין חלום בלא דברים בטלים"; איך יתכן שיעקב הי' ממתין ומצפה מתי יתקיים החלום שישתחווה לבנו יוסף; צפיית יעקב למלוכת יוסף על אחיו ע"פ פנימיות הענינים
שיחה ב (תנש"א) . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 163
פרש"י עה"פ מ, א אחר הדברים האלה; פירוש הלשון "הדברים האלה" בפשוטו של מקרא; הצורך בשני פירושים ע"פ פשט ובפנימיות הענינים; ביאור החידוש בדרשת ר' ירמי' בר אבא (חולין צב, א) עה"פ (מ,י) ובגפן שלשה שריגים, והשייכות אליו וכן לרב ש"דריש להני קראי כוותך" (חולין שם); הקשר לי"ט כסלו
וישב — חנוכה (תש"נ) . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 169
ביאור בפלוגתת רש"י והרמב"ן (לז, יז) אם יוסף הלך לבקש את אחיו בידעו שהם מבקשים להמיתו או לא — ע"ד ההלכה; דוגמת מס"נ דיוסף אצל החשמונאים בימי חנוכה; דיוק הלשון בנוסח "הנרות הללו" שהתשועות כו' היו "על ידי כהניך הקדושים"

מקץ

שיחה א (תנש"א) . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 176
פרש"י עה"פ (מא, יד) ויגלח — "מפני כבוד המלכות"; ההבדל בין גילוח וחליפת השמלות בפשוטו של מקרא; שני הענינים ע"ד ההלכה וע"פ פנימיות הענינים, והקשר לראש השנה (שאז יצא יוסף מבית האסורים — ר"ה י, ב)
שיחה ב (תש"נ) . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 181
וטבוח טבח והכן (מג, טז) — "פרע להם בית השחיטה כו'" (חולין צא, סע"א); שקו"ט בשיטת רש"י בפירושו עה"ת אם היתה שחיטה כשירה או לאו
חנוכה (תשנ"ב) . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 187
שקו"ט בספיקו של כ"ק אדמו"ר הריי"צ נ"ע (אג"ק שלו ח"ב ע' שח) אם מזכירים פסוקי ר"ח בהפטרת שבת חנוכה שחל בר"ח; הספק הנוסף לגבי הוספת גם פסוקי מחר חודש

ויגש

שיחה א (תשנ"ב) . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 192
הפלוגתא בדין "לא ישמיע קולו" בתפלה, אם היינו אפילו לעצמו (ע"פ זהר פרשתנו רי, א) או רק לאחרים (רמב"ם הל' תפילה פ"ה ה"ט) ופלוגתת הטור והב"י (או"ח סק"א) מתי הותר להשמיע קולו לאחרים; כמה אופנים בטעם האיסור להשמיע קולו לאחרים וביאור דברי אדה"ז (תו"א סוף פרשתנו) דלעת"ל יהי' שמו"ע בקול רם
שיחה ב (תש"נ) . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 198
אל תרגזו בדרך (מה, כד) — אל תתעסקו בדבר הלכה (תענית י, ב), "אל תעמידו עצמכם מדברי תורה" (ב"ר פצ"ד, ב) או "אל תפסיקו מדבר הלכה" (מדרש הובא בתוס' תענית שם); שקו"ט בגדר חיוב ת"ת בעת הליכה בדרך
שיחה ג (תנש"א) . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 206
הפטרת פרשתנו: ועבדי דוד מלך עליהם . . ודוד עבדי נשיא להם לעולם (יחזקאל לז, כד­כה) — ההבדל בין שני הענינים ד"מלך עליהם" ו"נשיא להם"; ביאור דברי הש"ס (סנהדרין צח, ב) "עתיד הקב"ה להעמיד להם דוד אחר . . כגון קיסר ופלגי קיסר"

ויחי

שיחה א (תש"נ) . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 211
פרש"י עה"פ מז, לא ד"ה וישתחו ישראל — "תעלא בעידני' סגיד לי'"; ההבדל בין זה ללשון רש"י להלן (מח, ב) "מכאן שחולקין כבוד למלכות"
שיחה ב (תשנ"ב) . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 216
סיום מס' נזיר — ביאור הפלוגתא אם מברך עדיף או גדול העונה אמן כו'; השייכות דסוגיא זו לתוכן מס' נזיר, ע"פ דברי הצפע"נ עה"ת (בפ' וישב) בגדר נזירות יוסף (פרשתנו מט, כו)
שיחה ג (תנש"א) . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 223
ביאור בסיפור הש"ס (תענית ה, ב) רב נחמן ורב יצחק הוי יתבי בסעודתא כו' אין מסיחין בסעודה כו' יעקב אבינו לא מת כו' מה זרעו בחיים אף הוא בחיים; שקו"ט בהא שפעולת התומ"צ צ"ל באופן טבעי דוקא

הוספות

בראשית

. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 231
ביאור בדברי המדרש רבה ר"פ בראשית — ואהי' אצלו אמון כו' אני הייתי כלי אומנתו: ד' מדריגות שבתורה (פרד"ס) ומהם נמשך בעולם; פירוש "בראשית" בשביל התורה או ע"י התורה ראשית הכל יראת ה' וידיעת ה' הלימוד מזה שבריאת העולם היא ע"י ב' אותיות בלבד, ג' אופנים בהפלאת הבורא מהנברא ההפרש בין בריאה ואצילות צמצום כפשוטו אינו בסתירה לעבודה בחב"ד אל תקרי מחי' אלא מהווה הערה בשער היחוד והאמונה ספ"ד בענין בוצינא דקרדוניתא; אגה"ק ס"ה דה' תתאה מורה על ד' סטרין הרמז בזה שבכל מקום בכדור הארץ האדם מרגיש עצמו למעלה ביאור מ"ש בתניא פ"ט שבחלל הימני שבלב אין דם ביאור מ"ש בתניא ספ"א שנפשות או"ה אין בהם טוב כלל וההתאמה עם ענין שבע מצוות ב"נ וחסידי או"ה (ביאור ברמב"ם בענין חיוב ז' מצוות ב"נ) עוד בענין הנ"ל בירור הגירסא במרז"ל שלשה אמרו אמת ואבדו מן העולם מדוע נק' ק"נ עה"ד טו"ר, והרי עה"ד הי' אסור, גקה"ט תערובת טו"ר בכל דבר הא דחסד הוא גם למי שאינו ראוי

נח

שיחת ד' מ"ח אור לועש"ק פ' נח — תשל"ז . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 240
מעלת ההתוועדות באופן שנשמעים הדברים בכל העולם ע"י שידור (בדוגמת "וראו כל בשר" דלע"ל); הקשר לחידושי חכמת האומות "בשנת שש מאות שנה לחיי נח" ע"פ דברי הזהר, דקאי גם על גילוי פני' התורה, ובפרט כשהפצת פני' התורה היא ע"י חידושי המדע, דהוי הכנה אל הגילוי דלעתיד . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ס"א­ג
הכרזת "ויעקב הלך לדרכו" בד' אמות דנשיא הדור באופן שנשמע בכל העולם; בפרט שביום זה עשו הקפות בקרית ארבע היא חברון ובירושלים העתיקה, בהמשך להקפות דכאן; נקודת מועדי חודש תשרי וההקפות — אחדות ישראל, וענין זה בהדגשה ב"קר­ית ארבע היא חברון" (חיבור ד' היסודות) ומערת המפלה שכפולה בזוגות . . . ס"ד­ח
ביטול ושלילת הסברא ה"פראית" ד"חלוקת" מערת המפלה שקנה אברהם בכסף מלא עוד לפני מציאות דת ישמעאל, וכן בנוגע לשלימות כל ארץ ישראל . . . . . . . ס"ט­י
"שלימות הארץ" קשורה עם שלימות התורה — וכל המבצעים וכל תרי"ג מצוות עד לעסק לשם שמים בעניני רשות, "ויעקב הלך לדרכו"; וזהו החידוש דהכרזת "ויעקב הלך לדרכו" שבחודש חשון . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . סי"א­יג
כל התפלות עולות למעלה דרך מערת המכפלה, ומזה מובן מעלת ההקפות שם; ההמשך לאח"ז בירושלים העתיקה כמו דוד שמלך בחברון לפני ירושלים; נתינת תודה ויישר כח למשתתפים . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . סי"ד­טז
התעוררות ג' המבצעים דנשי ובנות ישראל, שהם כנגד ג' האבות שבחברון — ג' רגלי המרכבה, וזה מביא רגל הרביעי דוד (השייך לאדה"ר — זוג הד' שבחברון); שלילת חוק "מיהו יהודי"; חלוקת צדקה ע"י הטנקיסטים . . . . . . . . . . . . . . . . . סי"ז­כד

לך לך

. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 255
עידוד שלוחי חב"ד שמקיימים בעצמם "לך לך מארצך גו'" מזה ש"אחד הי' אברהם וירש את הארץ" יש עידוד בעבודת כאו"א ושלילת ייאוש וכיו"ב מכתב ארוך בענין השטחים המשוחררים בארץ הקודש ביאור הטעם שנקט אד"ש התואר "ארץ ישראל" ולא "מדינת ישראל" גורלה של העיר חברון המצור הפנימי על ירושלים תיקון על נתינת תעודת מילה לילד אסופי אין נוהגין לכבד אותו אדם בסנדקאות פעמיים

וירא

. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 263
סיפור אדמו"ר רש"ב שבכה בילדותו על שלא נגלה אליו ה' ומענה הצ"צ על זה יישוב הסתירה בין מ"ש אד"ש בשיחה שבמלאכים דאברהם לא נזכרה שתי' להיותה טפלה ומ"ש בסה"מ תקס"ב שטעם הדבר הוא כי לא הוצרכו לשתי' מעלת המס"נ דאברהם שלא חיפש אותה זריזות מתחילה לא לפני הבוקר

חיי שרה

. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 266
סיפור הצ"צ שהתנחם בעת פטירת זוגתו ע"פ דברי בנו שהורהו על מרז"ל וראה חיים עם אשה זו תורה ביאור בסיפור הנ"ל — הטעם שהוצרך שבנו יודיעו המארז"ל, משום שאין חבוש מתיר עצמו עוד בענין הנ"ל ביאור לשון "בתוך שאר אבלי ציון וירושלים": אבלות הציבור ונחמת הציבור והיחיד חד הם עוד בענין הנ"ל הנחמה היא בוודאות (כמו נחמת ציון וירושלים) והקב"ה נותן כח להמשיך בחיים באופן המתאים ענין נחמה בכפליים באיכות שהאבלות תשתכח מן הארץ יפה שיחתן כו' — המשכה מעצמות חכ' שלמע'; הרמז בהא דהגמלים היו זמומין; המספר דעשרה גמלים נקרא לנערה ונשאלה את פי'

תולדות

. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 271
דמיון יצחק לאברהם גם בפנימיות, ענין המשך הדורות; מוסד "ברית אברהם" חוברת "באהלי רבקה" (דבית רבקה בכפ"ח ב') — רבקה היתה "כשושנה בין החוחים"

ויצא

. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 274
מכתב לדינער דתומכי תמימים: תכלית כוונת ירידת הנשמה נרמזת ביציאת
יעקב מבאר שבע לחרן כדי לבנות את בית ישראל "נחלה בלי מצרים" למעלה מ"ופרצת" ביאור בתניא פמ"ה בענין "וישק יעקב לרחל"

וישלח

. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 276
בבר­מצוה מגיעים למדריגת "איש" והיא הכנה לבוא לדרגת "אדם" שלילת הסברא לסדר נסיעת טיול ליתומי צה"ל המגיעים לגיל מצוות סידור חגיגת בר מצוה שחל בט"ו ניסן חגיגת בר מצוה צ"ל ביומו

י"ט כסלו

. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 278
ביאור הברכה "לשנה טובה בלימוד החסידות וכו'" שאינה סתירה למרז"ל שבראש השנה נכתב ונחתם האדם על כל עניניו; מדוע אין כיו"ב בחגה"ש זמן מ"ת; ביאור השם "חג החגים"; מקור השמועה שהגר"ח מבריסק והגרח"ע מוילנא התייחסו בכבוד לי"ט כסלו ושנק' ר"ה לחסידות הלימוד ביט"כ צ"ל בתורת בעל הגאולה, וגם להפיץ מעיינותיו ברכה ועידוד למתוועדים ביט"כ חלוקת הש"ס ואמירת תמניא אפי שבתהלים התוועדות י"ט כסלו בכפר חב"ד גם עבור אלה שבגדר "חוצה" מעלת ההתוועדות של ציבור בי"ט כסלו ובפרט מתוך שמחה הכרח התוועדות ביט"כ מענה למי שמתלבט אם ההכנה והצלחת ההתוועדות היתה כדבעי זמן סגולה להחלטות טובות שלילת השתתפות במסיבה לכבוד רב קונסרבטיבי ענין ה"מעמד" ומעלתו; שיטת כל נשיאי חב"ד שמסרו נפשם לטובת כל יהודי סידור החשמל בכפר חב"ד והרמז בזה לי"ט כסלו; חשיבות הפרט; תניא ראשון שנדפס בחצי כדור התחתון יום התחלת הפצת המעיינות באופן מיוחד הכרח לימוד פנימיות התורה, בפרט בארץ הקודש "מצוה לגלות זאת החכמה" הנסיון הראה שיש הכרח ללמד בישיבות גם מוסר או חסידות מעלת לימוד חסידות בבית כנסת בעת רעוא דרעוין; מעלת מי שזכה ללמוד תורה ולקבל מאדמו"ר סגולה לרפואת הבת — הוספה בהפצת חסידות חב"ד לימוד פני' התורה צ"ל לא רק בבוקר אלא גם בלילה, וכמו בנגלה דתורה — למיגרס ולעיונא הכרח לימוד תניא בכל יום ביטול הספק "מי אני ומה אני" ללמוד חסידות; גניבה דד"ת — מותרת היא לימוד ספרי קבלה — שהובאו בחסידות אפילו אם לוקח מהחסידות רק החיצוניות ה"ז עדיף על לא כלום; להזדרז בהפצת המעיינות ביטול מחשבות המבלבלות — ע"י לימוד החסידות העדר לימוד החסידות מביא לקרירות במצוות לימוד החסידות צ"ל בעיון ובהתבוננות וגם בחיות מעלת המתייחס למשפחת אדמורי"ם; "חסיד מקצועי" הם שני הפכים; שלילת מעלת מי שלימד חסידות באופן ששינה את תוכנה לגמרי טעמי המתנגדים לחסידות בטלו לגמרי בזמננו בזמן הזה אין מתנגדים במובן הישן שיטת חב"ד היא נחלת כל עם ישראל שלא להתפעל ממנגדים המפריעים בהפצת המעיינות בין בני תורה ביטול ושלילת הטענה שדי לו להקב"ה בר"ן איש וכו' ואי"צ לעסוק בקירוב כל בנ"י הבעת צער על רצון לבטל לימוד חסידות חב"ד בבית כנסת מברקים למשתתפים בהתוועדויות הגדולות דיט"כ תש"נ לאנ"ש — תש"נ לאנ"ש — תנש"א; למשתתפים כו' — תנש"א לאנ"ש — תשנ"ב; למשתתפים כו' — תשנ"ב

וישב

. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 308
ביאור בדברי הרמב"ן בריש הפרשה "והכוונה להגיד כי הם בוחרים לגור בארץ הנבחרת" אסור לדבר לה"ר על עצמו, מצב האדם כבחלומות שאפ"ל חיבור ב' הפכים פתרון חלומות גשמים בחלום

י"ט כסלו — חנוכה

. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 309
ג' הענינים שבנס חנוכה — שמן טהור, מוסיף והולך, הארת החושך — בהפצת המעיינות המלחמה נגד שינוי הלוח ע"י או"ה (באופן המהרס עניני יהדות), והלימוד ע"ז מחנוכה וי"ט כסלו הצד השוה שבנס חנוכה וי"ט כסלו ימים שבין י"ט כסלו וחנוכה — מסוגלים לקביעת שיעור בחסידות והליכה בדרכי' עבודת נשי חב"ד בג' הפרטים ד"יפוצו", "מעיינותיך", "חוצה", והקשר לחנוכה מכתב לדינער דתומכי תמימים: הקשר לב' הימים; ג' הפרטים שבחנוכה — "נר מצוה", "מוסיף והולך", "על פתח ביתו מבחוץ" מטרת נר חנוכה להגיע ולהשפיע גם על המורדים בה', ושייך במיוחד למחנכים הסברת תפילת ועל הנסים ע"פ עיקרי תורת חסידות חב"ד; ניצול ימי הסגולה על הפצת המעיינות כסלו הוא חודש סגולה לנסים דנשמה ודגוף בטחון בה' ובפרט בימי סגולה אלה, בחודש כסלו החודש החסידי שלילת העצבות בתכלית; בפרט בימים אלה

חנוכה

. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 318
ההפרש בין נרות חנוכה ונרות שבת ונרות המקדש ימי חנוכה מספרם שמונה אף שהם לזכר מנורה בת שבעה קנים; אורה ושמחה — מן האורה באה השמחה מכתב לדינער דבית רבקה: ג' פרטים בנר חנוכה: הארת החושך, הארת החוץ, מוסיף והולך שלימות התורה, העם והארץ, גם משתשקע החמה "בסדר" אצל יהודי היינו מוסיף והולך ההכרח בזמננו להתאסף ולדבר בענין נס חנוכה מצות הימים — לימוד רזין דרזין ובאופן שמאיר גם בחוץ אור החסידות יאיר את תושבי כפר חב"ד מנהגי חב"ד בחנוכה ברכה ומענה לדו"ח על "מבצע חנוכה"

טבת

. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 326
ירח שנהנה גוף — עצמותו ית' — מן הגוף, הבחירה שלמעלה בגוף דוקא

ויחי

. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 327
שקו"ט בדברי הרמב"ן ר"פ ויחי בהא דיעקב לא מת רשימת מנהגי אבילות הלל ע"י אבל העובר לפני התיבה; מעלת אמירת קדיש ע"י נכד אף שהוא חיוב על אביו השתדלות להעמיד המצבה בהקדם הפירוש בנוסח הקדיש "בעלמא דברא כרעותי'" העמדת מצבה בהקדם והשתתפות בהוצאות כשאין ידוע מקום מנוחת האם כדאי להזכיר שמה במצבה יישוב סתירת מאמרי רז"ל לאחר כמה זמן המת משתכח מן הלב (מו"ק ח, א. ברכות מח, א) ענין ירידה צורך עלי' בהסתלקות ואבילות יישוב הסתירה בין ב' ההלכות דאין מתקשין יותר מדאי וכל מי שאינו מתאבל הרי זה אכזרי; ב' ענינים בפטירה: שחרור הנפש מכבלי הגוף, וגרעון וחסרון בגוף אסור להרבות באבלות עלית הנשמה ע"י חיזוק באמונה העיקר היא התוצאה: אם הזכרון או האבל מביא להוספה בקדושה או לא; האם יש הבדל אם יש לנפטרים מעלות מיוחדות; מעלת אנשים פשוטים; ההוראה מסיפור מאסר וגאולת י"ב תמוז נחת רוח לנשמת האח הנפטר על ידי התעסקות בהבאת תועלת לילדי ישראל הקשר עם אח לא נפסק ע"י פטירתו ביטול מחשבות שיש על אדם גזירה רעה הנצחון נגד המות ע"י עבודת החינוך במקום שבו קרה מאורע זה הקשר עם הנשמה גם לאחר פטירתה, נח"ר ע"י עסק בתומ"צ אופני קורת רוח שעל הבנים לגרום לנשמת האב מעלת המשך שיעורו של הנפטר הדפסת חידושי תורה של הנפטר ניחום על פטירת בעל "תורה שלימה" ע"י המשך פעלו קורת רוח לנשמה ע"י תומ"צ כל דעביד רחמנא לטב עביד, אך אין נברא מבין את הבורא; להמשיך בפעולות דקדושה; ימי סגולה שבין יו"ד כסלו וי"ט כסלו אם לגלות לילדים ע"ד פטירת אמם ואיך פטירת בת קטנה בערב פסח, כך שנדחה האבילות אשה שנפטרה במסיבת סיום והכנסת ספר תורה להודיע על ציון אדמו"ר ע"ד פטירת האב