הוספה*

142

ב"ה, עשק"מ סיון, ה'תשמ"ג

ברוקלין, נ.י.

הוו"ח. . .

שלום וברכה!

... ולשאלתו בהמדובר (בל"ג בעומר וכו') ע"ד הר"א הלוי:

א) הנה בשו"ע האריז"ל (וכן בנגיד ומצוה) איתא שאמר נחם בברהמ"ז, ובס' לחם מן השמים (להר"י צמח, מונקאטש, תרס"ה) שאמרו בברהמ"ז ובברכת תשכון, היינו ברכת ולירושלים כו' ותשכון כו',

ועפ"ז אמרו גם בשויו"ט (שהרי דוחק גדול לומר שאף שכתבו סתם הכוונה חוץ משויו"ט וחוה"מ (ור"ח וכל יום שאין אומרים בו תחנון) כיון דכאן לא נחית לדיני אמירת תחנון וכיו"ב דתחנון),

אבל בשעה"כ (ענין סהפ"ע דרוש יב) ובפע"ח (ש' ספה"ע פ"ז) איתא שאמרו בברכת תשכון (וראה סי' האריז"ל (רש"ר): ואין לומר אז נחם בברכת תשכון) — וידוע שבכל כגון דא על שעה"כ (ופע"ח) סמכינן

וראה הגהת אדנ"ע לסידור (נדפסו בסי' תו"א, ברוקלין, תש"א ועוד) רל, ב בתחלתו**: ידוע דהשמ"ש (דהשמונה שערים — בנדו"ד שער הכוונות) מוסמך יותר (אפילו מהפע"ח) ועליו סומכין.

ולפענ"ד לולא דמסתפינא — ה"ז טה"ד וכו' בשו"ע האריז"ל — דמה טעם לאמרו בברהמ"ז ולא לאמרו בתפלה ובהברכה שכולא עלמא אומרים נחם בט' באב.

ויש לברר בכת"י ודפוסים הראשונים דשו"ע האריז"ל.

ב) בס' אור הישר (אור צדיקים — ראה שה"ג להחיד"א ערך זה) עמוד העבודה פרק יא* איתא שהאריז"ל אמר על הר"א הלוי שהי' גלגול ירמי' הנביא,

בס' הילולא דרשב"י להריא"ז מרגלית (ירושלים, תש"א — יד, ב) כתב "ניצוץ ירמי'" — והוא פליטת הקולמוס דמוכח, שהרי כותב שם שהמקור לזה הוא ס' אור הישר הנ"ל.

ולכאורה כן מוכח גם מההמשך (— מהביאור) בס' זה — שהוא הי' מעורר את כל ת"ח לקונן על החורבן לתקון חצות וכו' וראה את השכינה בצורת אשה וכו' ע"ד המסופר (יל"ש ירמי' רמז רצג) בנוגע לירמי' הנביא. . .

בברכה

נ.ב. ז"ע העירנו חכם א' אשר בשו"ע האריז"ל כת"י הנמצא בספרי' מצא וז"ל:

הי' נוהג לומר נחם בברכת תשכון.



*) לשלימות הענין דאמירת נחם ע"י ר"א הלוי — שבשיחת ל"ג בעומר תשמ"ג (לעיל ע' 138 ואילך), נעתק כאן המכתב בהמשך לזה (נדפס בלקו"ש חכ"ב ע' 330). המו"ל.

**) בדפוס קה"ת תשמ"ז: רמג, ג. המו"ל.

*) כ"ה בס' אור הישר. בס' אור צדיקים הוא פרק יז.