צו (תנש"א)

. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 1
פרש"י ו, ד ד"ה ופשט את בגדיו — הנפק"מ בין שני הטעמים לפשיטת הבגדים ולבישת בגדים אחרים (א) שלא ילכלך בהוצאת הדשן בגדים שמשמש בהם תמיד, (ב) בגדים שבשל בהן קדירה כו' אל ימזוג בהן כוס לרבו; החילוק בזה בין הוצאת הדשן והרמת הדשן; ההוראה מכך ששתי העבודות נעשות ע"י כהן אחד אלא שחייב להחליף את בגדיו

שבת הגדול (תש"נ)

. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 7
החילוק בין דעת הטור (או"ח סי' תל) ודעת בעה"ת (בא יב, ג) בגדר הנס דשבת הגדול; החידוש בשו"ע אדה"ז (שם) בתיאור הנס, שנחשב להתחלת יצי"מ; השייכות לתוכן ענין השבת והנפק"מ להלכה במנהגי שבת הגדול; המעלה בנס דשבת הגדול גם לגבי הנס דיציאת מצרים

ימים אחרונים של פסח (תנש"א)

. . . . . . . . . . . . .. . . . . . . . . . . . . . . . . 14
בשביעי של פסח אין מברכים שהחיינו מפני שאינו רגל בפני עצמו וכבר בירך על הזמן בתחילת הפסח (רמב"ם הל' שבת פכ"ט הכ"ג); שקו"ט בגדר ברכת הזמן על המועדים והנפק"מ לענין שש"פ; דיוק ל' אדה"ז בשולחנו (סת"צ סי"ב) והשינוי לגבי לשונו (שם ס"ו) לענין אמירת הלל בימים אחרונים של פסח; הקס"ד לברך שהחיינו בימים אחרונים מפני הנס דקי"ס

שמיני

שיחה א (תש"נ) . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 20
טומאת עם הארץ ברגל כטהרה היא חשובה כו' מפני שהכל מטהרין עצמן ועולים לרגל כו' משעבר הרגל חוזרים לטומאתן (רמב"ם הל' מטמאי משכב ומושב פי"א הט"ו) ומה שנגע בו ברגל טמא למפרע (שם ה"י וי"א) — מדוע טמא למפרע והרי טיהר עצמו; ההבדל בין ל' הרמב"ם כאן ולשונו לעיל (ה"ב) בדין נאמנות ע"ה על טהרת יין ושמן של נסכים; פלוגתת הבבלי (חגיגה כו, א) והירושלמי (חגיגה שם ה"ו) במקור דין טהרת ע"ה ברגל
שיחה ב (תנש"א) . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 27
הניצוק אינו חיבור כו' המערה משקין צונן לחמין חיבור מפני שעשן החמין עולה כתמרות עשן כו' (רמב"ם הל' טומאת אוכלין רפ"ז) — ג' אופנים בטעם דין זה (ד"צונן לחמין חיבור"), וביאורם בעבודת האדם

תזריע (תנש"א)

. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 33
מה שמו (של משיח) . . חיוורא (מצורע) דבי רבי שמו — הטעם שמשיח נק' בשם "מצורע"; ביאור דברי אדמו"ר הזקן בלקו"ת פרשתנו (כב, ב) ש"נגעים דברים גבוהים הן"

תזריע-מצורע (תש"נ)

. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 37
ביאור פלוגתת ר' יהודה ורבי (מו"ק ז, ב) במקור הדין (נגעים פ"ג מ"ב) שאין ראיית נגעים בחתן וברגל, לדעת רבא (שם) דפליגי אם ממתינין לו לדבר הרשות; ביאור פלוגתתם ע"ד המוסר והעבודה — שני אופנים בביטוי חסדו של הקב"ה גם לאיש נגוע

מצורע (תנש"א)

. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 42
טעם ההבדל בין ג' ראיות דזב — דראי' הראשונה מטמאה גם באונס, בעל שתי ראיות צ"ל ברצון וראי' השלישית אפילו אם היתה באונס — בעבודה רוחנית; ביאור הגירסא במשנה (זבים פ"ב מ"ב) "ראה ראי' ראשונה בודקין אותו בשני'" (ולא "בודקין אותו") — דרק ראי' הב' (דבעל שתי ראיות) צ"ל ברצון — ע"ד המוסר

אחרי (תש"נ)

. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 48
רמב"ם סוף הל' שחיטה (וספר קדושה): וכשמכסה לא יכסה ברגלו כו' כדי שלא ינהוג בו מנהג בזיון ויהיו מצות בזויות עליו; ג' הענינים שברמב"ם שם — "הצילנו מלמשש בחשך", "נר ליישר המעקשים", "אור להורות נתיבות היושר" — ושייכותם לכללות ספר קדושה, ומצות כיסוי דם בפרט; ביאור דברי הרמב"ן (פרשתנו יז, יא) בטעם שמצות כיסוי דם נוהגת רק בדם חי' ועוף ורק בחולין

קדושים (תנש"א)

. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 55
מ"ע ליראה מן המקדש כו' ולא מן המקדש אתה ירא אלא ממי שצוה על יראתו (רמב"ם הל' ביהב"ח רפ"ז) — הנפק"מ להלכה מהא ד"לא מן המקדש אתה ירא כו'"; השינוי בל' הרמב"ם לגבי ל' הברייתא (יבמות ו, א) ולשונו בסהמ"צ (מ"ע כא); שקו"ט בגדר דין מורא מקדש וביאור המשך ההלכות ברמב"ם בפרק זה

אמור

שיחה א (תנש"א) . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 61
פרש"י ריש פרשתנו "אמור ואמרת, להזהיר גדולים על הקטנים" — הטעם שלא פרש"י "להזהיר ב"ד על הכהנים" (כפרש"י לקמן כא, כד); שקו"ט בהכלל ד"כהנים זריזין הם" והביאור ע"ד המוסר והעבודה
שיחה ב (תש"נ) . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 67
"ושם אמו שלומית גו' — שבחן של ישראל שפרסמה הכתוב לזו לומר שהיא לבדה היתה" (כד, יא וברש"י) — הטעם שפרסמה התורה גנותה הגם שאפילו בגנות בהמה טמאה לא דיבר הכתוב

בהר (תש"נ)

. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 72
רמב"ם סוף הל' עבדים (וספר קנין): מותר לעבוד בעבד כנעני בפרך ואע"פ שהדין כך מדת חסידות ודרכי חכמה שיהי' אדם רחמן כו' — שני הענינים ד"מדת חסידות ודרכי חכמה"; שקו"ט בדברי הרמב"ם שחכמים הראשונים "היו נותנין לעבד מכל תבשיל כו' ומקדימין מזון הבהמות והעבדים לסעודת עצמן"; אריכות ל' הרמב"ם בסיום ההלכה ע"ד מדת הרחמנות בזרעו של אברהם והשינויים לגבי לשונו בהל' תשובה (פ"ב ה"י), הל' איסורי ביאה (פי"ט הי"ז) והל' מתנות עניים (פ"י ה"א­ב)

בחוקותי (תנש"א)

. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 79
הטעם שהבטיחה תורה יעודים גשמיים כשכר מצות, וכן לעתיד לבוא — גם בשביל עובד ה' שלא ע"מ לקבל פרס; תוכן היעודים ד"בו ביום שהוא נטוע בו ביום עושה פירות" (תו"כ כו, ד) וכיו"ב להחידוש במצב הרוחני דהעולם לעת"ל

הוספות

ברכה — אור לועש"ק י"א ניסן (תש"נ) . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 89
ברכה — אור ליום ג' י"א ניסן (לאחרי תפלת ערבית) תנש"א . . 93
בברכת הקב"ה "ואני אברכם" ב' ענינים: ברכה שלמעלה ממדידה והגבלה, ושנמשכת בכל פרט; מעין זה במזמור "תפלה למשה" שסיומו "ויהי נועם גו'"; "איש האלקים"; הקשר לעבודת דורותינו; בפרט בשנת "אראנו נפלאות", שנת הארבעים; נתינה לצדקה
אור לי"ד ניסן — לאחרי מכירת חמץ תנש"א . . . . . . . . . . . . . . . 107
המשכת הברכות דחג הפסח באופן תמידי כמו "טל" שאינו נעצר; ברכת הגאולה; בפרט לפי קביעות שנה זו
יום ועש"ק, ערב חגה"פ (לאחרי תפלת מנחה) תנש"א . . . . . . . . . 109
קביעות חג הפסח בשנה זו, ביום השבת, בפ' שמיני — מורה על המשכת הבלי גבול בגבול; הענין בעבודת האדם — תשובה דצדיקים; הקשר לסיום "סדר קרבן פסח" — "ואם הפסח נמצא טריפה לא עלה לו עד שמביא אחר"; תודה על הברכות ואיחולים, ואישור קבלת מכתבים
יום ב' כ"ח ניסן (אחרי תפלת מנחה) תנש"א . . . . . . . . . . . . . . . . 118
הוספה בתורה, תפלה וצדקה כדי לבטל מחשבות שונאי ישראל לפגוע בישראל
ש"פ בהר, ט"ו אייר ול"ג בעומר תשמ"ו . . . . . . . . . . . . . . . . 121
זירוז ע"ד תהלוכות ל"ג בעומר לילדי ישראל . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ס"א
להשלים במסיבות ותהלוכות בימים שלאחרי ל"ג בעומר באופן המותר כוונת חושך הגלות — הוספת אור ובפרט ע"י תשב"ר פעולת שמחתו של רשב"י
בהחלטות טובות . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ס"ב
הבאת ילדי ישראל לבית הכנסת לשמיעת עשרת הדברות . . . . . . . . . . . . . ס"ג
להשפיע על הורים לרשום הילדים במחנות קיץ כשרים, וכן לחדר או לישיבה
לשנת לימודים הבא . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ס"ד
ל"ג בעומר בעת ה"פאראד" תשמ"ג . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 126
שני ענינים שבל"ג בעומר — יום שמחת רשב"י ויום שתלמידי רע"ק פסקו למות . ס"ב
הנהגת רשב"י — תורתו אומנתו ושייכותה המיוחדת לילדי ישראל . . . . . . . . ס"ד
השתדלות רשב"י בעשיית טובה ליהודי . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ס"ח
ב' הקוין דסור מרע ועשה טוב באהבת ישראל . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ס"י
מדרש הנפלא (תנחומא באבער וירא ד) ד"אלקים נצב בעדת א­ל" הוא גם אצל
בני ג' וד' שנים . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . סי"ב
ג' הקוין דתורה עבודה (תפילה) וגמ"ח . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . סי"ד
סיפור ר' אברהם הלוי תלמיד האריז"ל, שממנו ראי' ששמחת רשב"י גדולה
אפילו משמחת המועדים . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . סט"ז
הוספה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 142
מקור למ"ש שר"א הלוי אמר "נחם" בכל יום וכשאמרו בל"ג בעומר הקפיד עליו רשב"י

הוספות מכתבים

ויקרא

. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 145
משרת שחיטת עופות ולהיות דוגמא מהו שוחט חסידי שלילת התערבות ממשלה באופן ההכנה לשחיטה בדין קמיצה מכלי שע"ג קרקע (מנחות ז, א) בדין אבד אשמו והפריש אחר ונמצא הראשון

ניסן

. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 148
בחודש ניסן יצאנו משעבוד ברזל לשעבוד תורה (שמו"ר פט"ו, יא) בחודש ניסן ניתן הכח לברוח מפיתויי היצר מבלי חשבונות וטענות ומענות

צו

. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 149
מעלת סעודת הודאה — אהבת ישראל והודאה לה', וכוחה להמשיך רפואה שלימה

פסח

. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 150
בחג הפסח צריכים להיות איש וביתו ביחד פסח וחינוך לא להתייאש מבן רשע ופעולת נשי חב"ד בכיוון זה גאולת מצרים ע"י נשים צדקניות, וקדימת הנשים במ"ת

ר"ח ניסן תש"נ

. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 153
חידוש דחודש ניסן על חודש תשרי — ראש ל"הנהגה נסית"; בפרט בשנה זו — שנת הארבעים שבה "נתן ה' לכם לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמוע"

י"א ניסן תש"נ

. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 159
המשך: פנימיות דלב, דראי', דשמיעה; איתן שבנשמה; "משכיל לאיתן"
מוצש"ק כ"ה אדר, אור ליום ג' פ' ויקרא תנש"א . . . . . . . . . . . 164
בחודשיים האחרונים התרחשו בעולם ניסים גלויים. בדרך על­טבעית. ההתרחשויות הללו פירושן, שהזמן — הכנה קרובה לביאת הגאולה; וההכנה לזה; לימוד תורה וקיום מצוות באופן של "נס" — למעלה מההרגל (טבע שני) עד כה
יום ג' אור ליום ד' פ' צו, אור לה' ניסן תנש"א . . . . . . . . . . . 169
ניסי הגאולה האמיתית יהיו כה גדולים, עד שייחשבו כפלא וכ"נפלאות" אפילו בהשוואה לניסים של יציאת מצרים, והם ייראו בגלוי לעיני כל; תפקידנו בשעה זו — להתעלות עוד ועוד, באופן של "נס למעלה מנס", בענייני התורה והמצוות — ובזריזות
יום ג' פ' שמיני, י"א ניסן תנש"א . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 174
השנה קוראים ולומדים (בחוץ­לארץ) במשך שלושה שבועות את פרשת שמיני; המושג "שמיני" מציין את ההנהגה האלוקית, העל­טבעית; כאשר קוראים פרשה זו שלוש פעמים רצופות, בשנה זו של "אראנו נפלאות", יש בכך משום מתן תוקף של "חזקה לניסים ולניסי­הניסים"
מברק לחג הפסח תש"נ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 180
מברק לחג הפסח תנש"א . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 181

ספירת העומר

. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 182
ימי הקישור בין יציאת מצרים ומתן תורה, שבהם נטלו נשים חלק בראש; אופן הספירה במספר יסודי המדגיש ענין העלי' מחיל אל חיל הערות לספר אגן הסהר בדין קו התאריך: אם אפשר לאסור העברת קו התאריך כשיחסר אצלו יום השבת; הדוחק ביישוב דברי החזו"א ותמי' בשיטת הרז"ה

שמיני

. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 185
ספרא ר"פ שמיני: אותו יצר הרע תעבירו כו'

תזריע

. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 186
זמן קריאת שם לבת נתוח צנורות השולל אפשרות הריון כמעט לתמיד אשה שצנור אחד סתום וטיפול שלא ע"י ניתוח הוספה בהנהגה טובה ריפוי פצעים ע"י הנחת תחבושת מדברים המכילים וויטמנים בענין הזרעה מלאכותית של הבעל ע"י השגחת יהודי יר"ש בחינות ביצי האדם אמבטיות טברי', ודיוק הבעל באכילה ושתי' ובריאות הגוף להודות להשי"ת שנתעברה ולא להיות במרה שחורה מפני מיחושים מאין לאדם לדעת אם "כבה ניצוץ האחרון" (באפשרות לידה מצד גיל האשה); לחזק בטחונה בה' ולהיות בשמחה ובפרט מהיכולת להשפיע על הסביבה

מצורע

. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 192
העדר שמירת טהרת המשפחה פוגעת בבריאות הגוף תשובה על העדר שמירת טהרת המשפחה מועלת במקצת גם על העבר העיכוב לזחו"ק לפעמים רבות בא מחמת חסרן דיוק בשמירת טהרת המשפחה דיוק בחוקי טהרת המשפחה סגולה לבנים וכדאי לחזור על ההלכות טהרת המשפחה עצה לביסוס שלום בית חיזוק בריאות הנולד בהעדר שמירת טהרת המשפחה ע"י שמירה מעתה וכן להשפיע ככה על אחרים

אחרי

. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 197
הקישויים באימוץ ילדים מצד איסור יחוד וכו' ההבדל בין אימוץ ילדים ונישואין עם אשה בת בנים

קדושים

. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 198
איסור לימוד דתות אחרות קיום מצות ואהבת לרעך כמוך ע"י הודעת בשורות טובות; כל הקודם לשפר יחסים כו' חלק מ"כלל גדול בתורה" בארץ ישראל יש יניקה יתירה לעניני מחלוקת כו' הקב"ה בעה"ב בכל מקום ואין מקום לאלימות והרמת יד כו' וויתור על מצות ישיבת ארץ ישראל כדי לקיים כלל גדול דואהבת לרעך כמוך וגודל חובת הוכח תוכיח כו' ה"שאלה הבוערת" עתה אינה מצות ישוב ארץ ישראל אלא מצב היהדות במקום בו נמצא רוב מנין ובנין בנ"י ואסור לנוס מן המערכה המקיים נפש אחת מישראל כו' וכ"ש וק"ו קהילה שלימה מעלת מסיבת מרעים ביום הולדת ובפרט ביחד עם אמירת דברי תורה

אמור

. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 205
חומרת נישואי גיורת לכהן ישראל הנושא בת כהן צ"ל תלמיד חכם הוראת אדמו"ר הצ"צ דהנושא בת כהן צריך להיות בקי במסכת אחת לקיחת הדסים גדולים ובדין שיעור טרפא דאסא (יו"ד סי' לה)

ל"ג בעומר

. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 208
הכנות לל"ג בעומר בשנת המאתיים להילולא דהבעש"ט והשייכות להרשב"י ומ"ת

בהר

. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 208
בדין שדה שהפקירו אותה אם חוזרת ביובל

בחוקותי

. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 209
מעלות הוספת שיעורי תורה בבית הכנסת מעלת לימוד התורה בבית הכנסת, ובפרט סיום מס' שבת ביום השבת ובשנה השביעית מעלת עסקנות לטובת בית הכנסת, מקום תפילה ומקום תורה יסוד חברת תהלים חובת החזן להנהיג אמירת תהלים בבית הכנסת שלו

פרקי אבות

— פרק ג' . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 212
ידיעה ובחירה — אין סתירה ביניהם בעניני תורה ומצות הרשות נתונה לאדם ואין לתלות חסרון בהם בהשגחה פרטית
מפתחות
מפתח ענינים . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 215
מפתח פסוקים . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 233
מפתח מאחז"ל . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 243
מפתח ספרים . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 257
רשימת דפוסי הלקו"ש . . . . . . . . . . . .. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 287