ספריית חב"ד ליובאוויטש

דברים (תש"נ)

2

מכריח לפרש תיבת "היום" — "משולים כיום".

ב. ויש לעיין בטעם שרש"י בפר­שתנו מסיים "כחמה וכלבנה וככוכבים", אף שבכתוב נזכרו רק כוכבים.

במפרשים9 ביארו ד"כחמה וכלבנה" הוא הפירוש ד"כיום", כי "סיבת היום הם חמה ולבנה"10, דיום שלם הוא כש­לילו עמו, כמ"ש11 "ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד" (ובפרט ע"פ פרש"י בפ' ברא­שית עה"פ12 "(יהי מאורות גו') ולימים — שמוש החמה חצי יום ושמוש הלבנה חציו הרי יום שלם").

ואינו מובן שהרי רש"י מפרש בקו­שיתו ש"היום" דמקרא זה פירושו "אותו היום"*12, ומה זה שייך ל"סיבת היום"?

כן צ"ע: מקורו של פרש"י הוא מספ­רי כאן, ולשון הספרי הוא "אתם קיימים כיום", ורש"י משנה מלשון הספרי ומפ­רש "משולים (לא "קיימים") כיום קיימים לעולם כחמה וכלבנה"13.

בפשטות יש לומר, שפירוש רש"י הוא בהתאם ללשון הכתוב "והנכם היום ככוכבי השמים", שלפי פרש"י פירוש הכתוב הוא כאילו נאמר14 "והנכם כיום וככוכבי השמים" (כלשון רש"י "משולים כיום. . כחמה (בחלק היום שביום) וכ­לבנה וככוכבים (בחלק הערב שביום)"), ומצירוף שני הענינים ("יום" ו"כוכבים") מובן15, שהכוונה בהמשלת בנ"י ל"יום" היא למאורות המושלים בכל חלקי היום (כמו החמה הלבנה והכוכבים, שמאירים את הארץ).

וצריך ביאור: מהו טעם השינוי, שבפ' נצבים מספיקה ההשוואה ל"יום", וכאן מוסיף הכתוב "ככוכבי השמים"16? הלא לענין "קיימים לעולם" מספיק להמשיל בנ"י ל"יום", "כיום הזה שהוא קיים".

ג. עוד יש לדייק ברש"י כאן:

נת' כמ"פ שלשונו של רש"י היא בדיוק לא רק בגוף פירושו, אלא גם בתיבות שמעתיק בהדיבור­המתחיל. וב­נדו"ד יש דיוק בולט — שהעתיק מה­כתוב רק התיבות "והנכם היום ככוכבי השמים", והשמיט התיבה האחרונה "ל­

9) אמרי שפר. באר מים חיים (לאחי ה­מהר"ל). צידה לדרך. שפ"ח. ועוד.

10) ל' הצידה לדרך, ועוד.

11) בראשית א, ה.

12) שם, יד. הובא באמרי שפר כאן.

*12) ובתירוצו מוסיף רק ד"משולים כיום".

13) בהמשך הענין מובא בספרי שם "פניהם של צדיקים דומים לעתיד לבא לחמה ללבנה. . לכוכבים כו'", אבל בפשטות אין כוונת הספרי שזה נלמד מתיבת "היום" כאן, והרי מביא שם עוד כמה ענינים — רקיע, ברקים, שושנים ומנורת ביהמ"ק.

[וכדמוכח מזה שמביא ראי' שדומים ללבנה ולחמה מהכתוב (שה"ש ו, י) "יפה כלבנה ברה כחמה" — דלא ככוכבים, שלא הביא ראי' לזה*, כי מפורש הוא בכתוב דידן עצמו, "ככוכבי השמים"].

14) ראה אמרי שפר שבהערה 4.

15) בנחלת יעקב כאן, דבכתוב יש "תרי מילי", "חדא שהם משולים כיום. . ועוד דבר אחר שיבא זמן שיהיו ככוכבי השמים לרוב" (וראה רא"ם שהובא לקמן סעיף ג). ומשמע שמפרש שהמשל ל"כוכבי השמים" אינו לענין שקיימין לעולם אלא רק לענין הריבוי.

וצ"ע, שהרי זהו היפך פשטות לשון רש"י "כחמה וכלבנה וככוכבים", דמשמע שכולם ענין אחד. ובפרט שרש"י משמיט בהד"ה תיבת "לרוב", כדלקמן שם.

16) ראה גם בצידה לדרך כאן. ומתרץ ע"פ מדרש (הובא לקמן סעיף ח), ולא ע"פ פשט.

*) משא"כ להגהת הגר"א בספרי שם.