429

ובמיוחד משום שאהבת השם ויראת השם הם השורש של כל תרי"ג המצוות109, שבכלל זה גם המצוות110 דרבנן ומנהגי ישראל, כל ההתנהגות של יהודי.

בקשר לכך נעמוד כאן על הרמז של שנה זו, ה'תש"נ: השנה תהא שנת נסים — להפיק מכך הוראה העשויה לשימוש בכל השנה, ובמיוחד לאחר שראשי-תיבות אלה מתפרסמים יותר מזמן לזמן ומתפשטים בתפוצות ישראל111.

* * *

"נס" ו"טבע" שניהם הם הנהגות אלוקיות112, שכן גם ה"טבע" בא מן הקב"ה, שהוא, יתברך, ברא וקבע את חוקי הטבע, שבאמצעותם מנהיג הוא את העולם. החידוש של "נס" לגבי "טבע" מתבטא בכך, ש"הנהגה נסית" היא הנהגה בלתי-­רגילה של הקב"ה. משמעותו של "נס" הוא דבר גבוהה ומרומם113, "נס לשון הרמה114". ההנהגה הנסית מביאה רוממות בבריאה, היא מגביהה את העולם ממגבלותיו הטבעיות.

כך גם בענין עבודתו של כל יהודי, שבה צריכות "להשתקף" שתי ההנהגות, "הנהגה טבעית" ו"הנהגה נסית".

גם "הנהגה טבעית" של יהודי מבטאת התנהגות שהיא באופן מוחלט כפי הוראות התורה, אך כיוון שהיא התנהגות רגילה של יהודי הרי היא מוגבלת לפי המגבלות של כוחות האדם.

— הקב"ה מעניק ליהודי כוח115 לעבוד אותו באופן של "הנהגה נסית" — שבה הוא מתרומם למעלה ממגבלותיו. לא זו בלבד שהוא נעשה טוב יותר במקצת, או


109) אהבת השם ויראת השם. . שורש. . תרי"ג המצוות: תניא פ"ד (ח, א). וראה "פירוש" לרמב"ם הל' יסודי התורה רפ"ב.

110) תרי"ג המצוות, שבכלל זה גם המצוות דרבנן: ראה הקדמה ל"מנין המצות על סדר הלכות הרמב"ם".

111) מתפרסמים. . ומתפשטים בתפוצות ישראל: להעיר מרמב"ם (הל' ממרים פ"א ה"א­ב. שם פ"ב ה"ב ואילך), שמנהגות ש(הנהיגו ב"ד הגדול ו)פשטו בכל ישראל יש עשה ול"ת בקיומם.

112) "נס" ו"טבע" שניהם הם הנהגות אלוקיות: ראה עקידה פ' בא שער לח. הובא ונתבאר באוה"ת בראשית יח, ב ואילך. רד"ה החודש תרנ"ד. תרס"ו. תרע"ח (דפ' החודש). ועוד. וראה לקו"ש חי"ז ע' 150 ואילך. מכתב ער"ח ניסן וי"א ניסן ה'תשל"ח (הגש"פ עם לקוטי טעמים, מנהגים וביאורים — קה"ת תשמ"ז — ע' תרפד ואילך). ובכ"מ.

113) "נס" הוא דבר גבוהה ומרומם: ראה פרש'י עה"פ חוקת כא, ח: ולפי שהוא גבוה. . קוראו נס.

114) נס לשון הרמה: פרש'י עה"פ יתרו כ, יז (וראה גם פרש"י חוקת שם). וראה סידור (עם דא"ח) מד, סע"ב. פירוש המלות לאדהאמ"צ פקל"ט. אוה"ת בשלח ע' תרסה. ובכ"מ. וראה ד"ה זה היום עשה ה' גו', י"ב תמוז ה'תשל"ח ס"ג (סה"מ מלוקט ח"ג ע' ריב) ואילך.

115) הקב"ה מעניק ליהודי כוח: שהרי אינו מבקש אלא לפי כחן — במדב"ר פי"ב, ג. תנחומא נשא יא.