1) שאומרים בשבת שלפני ת"ב — תוס' מגילה לא, ב ד"ה ר"ח (בתחלתו). טושו"ע או"ח סתכ"ח ס"ח. הגמ"יי לרמב"ם הל' תפלה פי"ג ה"ד.

2) נעתק באוה"ת לנ"ך ח"ב ע' א'צז — בשוה"ג — על רשימת הצ"צ שם "ומחזון ותחזינה עינינו".

3) להעיר, שיום ההילולא שלו הוא י"א מנ"א (תרכ"ד) — ראה ראשי פרקים מתולדותיו בהקדמה לספרו פלח הרמון בראשית ושמות (הוצאת קה"ת).

4) כ"ה בגוף כת"י דהרר"ה (בוך 1228 — צז, א). ובהנעתק באוה"ת שם ליתא תיבה זו.

5) ראה בארוכה לקו"ש חט"ו ע' 412 ואילך.

6) סוף הל' תעניות.

7) כ"ה בדפוס רומי רמ ועוד (ראה רמב"ם הוצאת פרענקל). ולכאורה כצ"ל (בל' רבים, ככל ההמשך שם), ולא "יום טוב" כבדפוסים הנפוצים.

8) שו"ע או"ח סתקנ"ט ס"ד. וש"נ.

9) ברכות פ"ב ה"ד. איכ"ר פ"א, נא.

10) בבמדב"ר (פי"ג, ה בסופו): אף היא אינה צרה אלא שמחה שבו ביום נולד מנחם כו' (וראה מ"כ שם).

11) ראה ירושלמי ר"ה פ"ג ה"ח ובקה"ע ופני משה שם.

12) ראה מאמרי אדמו"ר האמצעי דברים ח"א ע' קב שבכל ט"ב נולד משיח. וראה בארוכה יפה ענף (השלם) לאיכ"ר שם.

13) להעיר מפסיקתא רבתי פ' על נהרות בבל (בסופו) "אין שמחה בא אלא בתשעה באב".

14) שער הכוונות ענין ט"ב בסופו, הובא בברכ"י או"ח סתקנ"ט אות ז.

15) כ"ה בשער הכוונות שם וברכ"י שם, ומס­יים "כנזכר במדרש איכה רבתי" (וכ"ה בירושלמי ברכות שם). ובפע"ח (שכ"ג — כוונת ט"ב ובין המצרים בסופו) בהגהת צמח מביא מהרח"ו הטעם למה שאומרים ברכת הלבנה במוצאי ת"ב "כי בט' באב נולד משיח". וכ"ה במשנת חסידים (סוף מס' תמוז ואב) "מפני שבתשעה באב נולד מנחם לפיכך כו'".