שבת חזון

8

א. בביאור הפנימי של השם "שבת חזון" (שבפשטות הוא ע"ש ההפטרה1), ידוע מה שהביא2 הרה"ח הנודע ר' הלל מפאריטש3 "בשם הרב מבאַרדיטשוב נבג"ם", ד"שבת חזון" הוא מלשון מחזה, "שמראין לכאו"א מישראל4 המקדש דל­עתיד מרחוק" (וכדלקמן ס"ב).

ויש לומר, שכאשר שבת חזון חל ביום הת"ב בעצמו (כקביעות שנה זו*), הרי ענין זה דשבת חזון — ראיית בית המקדש דלעתיד — הוא ביתר שאת ויתר עז.

דהנה ידוע5 שמטרת ענין הצומות (ובמילא — כוונתם הפנימית גם עתה) היא שיהפכו לימים טובים, בלשון הרמ­ב"ם6 "שהם עתידים להיות ימים טובים7 וימי ששון ושמחה". וענין זה הוא בהד­גשה יתירה בתענית דת"ב, ד"אין8 אומ­רים תחנון ולא סליחות בת"ב ואין נופלין על פניהם משום דאקרי מועד". ויתירה מזו איתא בירושלמי9 שביום שחרב הבית (ת"ב) "יליד מלכא משיחא"10. ובפרט ע"פ הידוע11 שביום הולדתו של אדם מזלו גובר, דלפי זה נמצא, שביום ת"ב מתגבר מזלו של משיח צדקנו12, והוא יום מסוגל לענין של ישועה וגאולה13. וענין זה נוגע להלכה למעשה, וכמ"ש הרח"ו14 בשם האריז"ל שזהו מהטעמים שאומרים "פסו­קי נחמה" "ביום ט"ב במנחה. . כי אז במנחת ט"ב נולד המשיח הנקרא מנ­חם"15, וי"ל שזהו הטעם הפנימי שנק' ת"ב בשם "מועד".

ועפ"ז יש לומר, דכאשר הצום דת"ב


1) שאומרים בשבת שלפני ת"ב — תוס' מגילה לא, ב ד"ה ר"ח (בתחלתו). טושו"ע או"ח סתכ"ח ס"ח. הגמ"יי לרמב"ם הל' תפלה פי"ג ה"ד.

2) נעתק באוה"ת לנ"ך ח"ב ע' א'צז — בשוה"ג — על רשימת הצ"צ שם "ומחזון ותחזינה עינינו".

3) להעיר, שיום ההילולא שלו הוא י"א מנ"א (תרכ"ד) — ראה ראשי פרקים מתולדותיו בהקדמה לספרו פלח הרמון בראשית ושמות (הוצאת קה"ת).

4) כ"ה בגוף כת"י דהרר"ה (בוך 1228 — צז, א). ובהנעתק באוה"ת שם ליתא תיבה זו.

5) ראה בארוכה לקו"ש חט"ו ע' 412 ואילך.

6) סוף הל' תעניות.

7) כ"ה בדפוס רומי רמ ועוד (ראה רמב"ם הוצאת פרענקל). ולכאורה כצ"ל (בל' רבים, ככל ההמשך שם), ולא "יום טוב" כבדפוסים הנפוצים.

8) שו"ע או"ח סתקנ"ט ס"ד. וש"נ.

9) ברכות פ"ב ה"ד. איכ"ר פ"א, נא.

10) בבמדב"ר (פי"ג, ה בסופו): אף היא אינה צרה אלא שמחה שבו ביום נולד מנחם כו' (וראה מ"כ שם).

11) ראה ירושלמי ר"ה פ"ג ה"ח ובקה"ע ופני משה שם.

12) ראה מאמרי אדמו"ר האמצעי דברים ח"א ע' קב שבכל ט"ב נולד משיח. וראה בארוכה יפה ענף (השלם) לאיכ"ר שם.

13) להעיר מפסיקתא רבתי פ' על נהרות בבל (בסופו) "אין שמחה בא אלא בתשעה באב".

14) שער הכוונות ענין ט"ב בסופו, הובא בברכ"י או"ח סתקנ"ט אות ז.

15) כ"ה בשער הכוונות שם וברכ"י שם, ומס­יים "כנזכר במדרש איכה רבתי" (וכ"ה בירושלמי ברכות שם). ובפע"ח (שכ"ג — כוונת ט"ב ובין המצרים בסופו) בהגהת צמח מביא מהרח"ו הטעם למה שאומרים ברכת הלבנה במוצאי ת"ב "כי בט' באב נולד משיח". וכ"ה במשנת חסידים (סוף מס' תמוז ואב) "מפני שבתשעה באב נולד מנחם לפיכך כו'".


*) שנת הדפסת השיחה (תנש"א), וכן דשנת תשמ"ח. המו"ל.