תבא (תנש"א)

37

א. "אמר1 רבי יוחנן2 ג' מפתחות בידו של הקב"ה שלא נמסרו ביד שליח ואלו הן מפתח של גשמים ומפתח של חי' ומפתח של תחיית המתים3 מפתח של גשמים ד­כתיב4 יפתח ה' לך את אוצרו הטוב את השמים לתת מטר ארצך בעתו כו' במע­רבא אמרי אף מפתח של פרנסה5 דכתיב6 פותח את ידיך וגו' ור' יוחנן מאי טעמא לא קא חשיב להא אמר לך גשמים נמי7 היינו פרנסה".

ולכאורה נראה, שר' יוחנן מדבר ב­כללות, ובאופן כללי "גשמים נמי היינו פרנסה", וכפרש"י8 "שזרעים ופירות גדי­לים מהם (מגשמים) לפרנסת העולם", וב­מערבא מפרטים יותר9, ולכן מנו "פר­נסה" כמפתח בפ"ע, דאף שבכללות הרי גשמים הם המקור לפרנסת העולם, מ"מ כיון שבפרטיות יש פרנסה שאינה ע"י גשמים (וכן לאידך, יש גשמים כאלו שאינם נוגעים לפרנסה באופן ישר, שאינם יורדין במדה ראוי'10 שיהיו זרעים ופירות גדילים מהם11), לכן חשבי "פר­נסה" בפ"ע.

אבל לא משמע כן מסגנון דברי הגמ' "ור' יוחנן מאי טעמא לא קא חשיב להא אמר לך כו'", דפשטות הלשון מורה שיש כאן פלוגתא והן שתי דיעות בענין זה.

ב. וי"ל בביאור סברת הפלוגתא, ב­הקדים תירוץ קושיית המפרשים12 על דברי ר"י "אמר לך גשמים נמי היינו פרנסה", דר"י גופי' אמר לקמן13 "מטר בשביל יחיד פרנסה בשביל רבים, מטר בשביל יחיד דכתיב יפתח ה' לך את


1) תענית ב, סע"א ואילך. ובשינויים — בדב"ר פרשתנו פ"ז, ו. ב"ר פע"ג, ד. מדרש תהלים עח (קרוב לתחלתו). תרגום ירושלמי ויצא ל, כב.

2) בדב"ר ובמדרש תהלים בשם (ר' נחמי' או) ר' יונתן (ובב"ר "ר' תנחומא בשם ר' ביבי"). וראה לקמן בפנים סעיף ו ובהערה 36.

3) כ"ה סדרן בגמרא לפנינו. אבל בע"י (ובגי' הב"ח בגמ'), חי' גשמים ותחיית המתים (וכ"ה בסנ­הדרין קיג, סע"א), כסדרן ב(הראיות מ)הכתובים (ראה דק"ס תענית שם). בדב"ר פרשתנו: תחה"מ עקרות וגשמים. במדרש תהלים: רחם (חי') תחה"מ וגשמים. בב"ר: קבורה (תחה"מ) גשמים ורחם. וב­תרגום ירושלמי שם מטרא פרנסה קבריא עקרתא. וראה יפ"ת השלם לב"ר שם ד"ה מפתח של קבורה. ואכ"מ.

4) פרשתנו כח, יב.

5) בשאר מדרשים הנ"ל הערה 1 ליתא, מלבד בב"ר שם שאי' "וי"א אף מפתח של פרנסה שנא' פותח כו'", ועד"ז בתרגום ירושלמי שם (ראה הערה 17).

6) תהלים קמה, טז.

7) כ"ה גי' הע"י, והגי' בפרש"י* וב"ח כאן.

8) תענית שם ד"ה גשמים — בע"י ובגירסת הב"ח.

9) ראה לקו"ש חכ"ד ע' 169. ושם שזהו חילוק כללי בין שיטת הירושלמי והבבלי. ואכ"מ.

10) ראה תענית יח, ב ואילך (במשנה). יט, ב. כג, א. ועוד.

11) ואפשר להיות גם "פעמים שאינו מתבקש" (שם ד, א. וראה שם יט, א (במשנה). ועוד).

12) פרשת דרכים דרוש כא. גבורת ארי לתע­נית כאן.

13) תענית ט, א.


*) ראה מהר"ץ חיות סוף מס' תענית; שם הגדולים להחיד"א מערכת גדולים ערך רש"י קרוב לסופו — אם הפירוש לתענית הוא לרש"י.