ספריית חב"ד ליובאוויטש
- דף הבית /
- ספרי כ"ק אדמו"ר /
- לקוטי שיחות /
- כרך לט /
- תבא /
- תבא (תנש"א) /
- 37 /
ספרי כ"ק אדמו"ר > לקוטי שיחות > כרך לט > תבא > תבא (תנש"א) > 37
תבא (תנש"א)
א. "אמר1 רבי יוחנן2 ג' מפתחות בידו של הקב"ה שלא נמסרו ביד שליח ואלו הן מפתח של גשמים ומפתח של חי' ומפתח של תחיית המתים3 מפתח של גשמים דכתיב4 יפתח ה' לך את אוצרו הטוב את השמים לתת מטר ארצך בעתו כו' במערבא אמרי אף מפתח של פרנסה5 דכתיב6 פותח את ידיך וגו' ור' יוחנן מאי טעמא לא קא חשיב להא אמר לך גשמים נמי7 היינו פרנסה".
ולכאורה נראה, שר' יוחנן מדבר בכללות, ובאופן כללי "גשמים נמי היינו פרנסה", וכפרש"י8 "שזרעים ופירות גדילים מהם (מגשמים) לפרנסת העולם", ובמערבא מפרטים יותר9, ולכן מנו "פרנסה" כמפתח בפ"ע, דאף שבכללות הרי גשמים הם המקור לפרנסת העולם, מ"מ כיון שבפרטיות יש פרנסה שאינה ע"י גשמים (וכן לאידך, יש גשמים כאלו שאינם נוגעים לפרנסה באופן ישר, שאינם יורדין במדה ראוי'10 שיהיו זרעים ופירות גדילים מהם11), לכן חשבי "פרנסה" בפ"ע.
אבל לא משמע כן מסגנון דברי הגמ' "ור' יוחנן מאי טעמא לא קא חשיב להא אמר לך כו'", דפשטות הלשון מורה שיש כאן פלוגתא והן שתי דיעות בענין זה.
ב. וי"ל בביאור סברת הפלוגתא, בהקדים תירוץ קושיית המפרשים12 על דברי ר"י "אמר לך גשמים נמי היינו פרנסה", דר"י גופי' אמר לקמן13 "מטר בשביל יחיד פרנסה בשביל רבים, מטר בשביל יחיד דכתיב יפתח ה' לך את
1) תענית ב, סע"א ואילך. ובשינויים — בדב"ר פרשתנו פ"ז, ו. ב"ר פע"ג, ד. מדרש תהלים עח (קרוב לתחלתו). תרגום ירושלמי ויצא ל, כב.
2) בדב"ר ובמדרש תהלים בשם (ר' נחמי' או) ר' יונתן (ובב"ר "ר' תנחומא בשם ר' ביבי"). וראה לקמן בפנים סעיף ו ובהערה 36.
3) כ"ה סדרן בגמרא לפנינו. אבל בע"י (ובגי' הב"ח בגמ'), חי' גשמים ותחיית המתים (וכ"ה בסנהדרין קיג, סע"א), כסדרן ב(הראיות מ)הכתובים (ראה דק"ס תענית שם). בדב"ר פרשתנו: תחה"מ עקרות וגשמים. במדרש תהלים: רחם (חי') תחה"מ וגשמים. בב"ר: קבורה (תחה"מ) גשמים ורחם. ובתרגום ירושלמי שם מטרא פרנסה קבריא עקרתא. וראה יפ"ת השלם לב"ר שם ד"ה מפתח של קבורה. ואכ"מ.
5) בשאר מדרשים הנ"ל הערה 1 ליתא, מלבד בב"ר שם שאי' "וי"א אף מפתח של פרנסה שנא' פותח כו'", ועד"ז בתרגום ירושלמי שם (ראה הערה 17).
*) ראה מהר"ץ חיות סוף מס' תענית; שם הגדולים להחיד"א מערכת גדולים ערך רש"י קרוב לסופו — אם הפירוש לתענית הוא לרש"י.