ספריית חב"ד ליובאוויטש

ר"ה (תשנ"ב)

43

א. כתב רבינו הזקן בסידורו ב"סדר תקיעות": "אחר קריאת התורה1 יכין עצ­מו לתקוע בשופר ויאמר2 קאַפּיטיל זה [מזמור מז שבתהלים] ז' פעמים".

ובפשטות אומר כאן אדמו"ר הזקן ב' ענינים שונים: (א) "יכין עצמו לתקוע ב­שופר"; (ב) "יאמר קאפיטיל זה ז' פעמים".

[ובפרט שמקורם של שני הענינים הוא בב' מקומות שונים, דמ"ש "אחר קריאת התורה יכין עצמו לתקוע בשופר" מקורו בפרי עץ חיים3 ומשנת חסידים4, וב­מקומות אלו לא הובא ע"ד אמירת מזמור מז; ואילו ענין אמירת מזמור מז מקורו בסידור האריז"ל5, אבל שם (אף שהובאו הכוונות לתקיעת שופר) לא נמצא כלום ע"ד ההכנה לתק"ש — "אחר קריאת התו­רה יכין עצמו לתקוע בשופר"].

וצ"ע, מדוע סתם אדמו"ר הזקן "יכין עצמו לתקוע בשופר", מבלי לפרש אופן ההכנה.

והנה בפע"ח ומשנת חסידים שם ממ­שיך "(יכין עצמו כו' לתקוע בשופר) לעורר הזעיר אנפין כו'", ומפרט הכוונה הכללית (ע"ד הסוד) של תק"ש, שמזה מובן, שההכנה ("יכין עצמו") שייכת לכוונת דתק"ש, שצריך להכין את עצמו באופן שע"י תק"ש וכוונות שלו יתעורר הז"א כו'.

ואם הטעם שלא העתיק אדמו"ר הזקן כוונות תק"ש בסידור, הוא כמנהגו בסי­דורו בכלל שלא העתיק כוונות האריז"ל, לפי שאינם דבר השווה לכל נפש6 — לא


1) לכאורה צ"ע מאי קמ"ל. ודוחק לומר ששולל בזה המנהג (הובא בברכ"י או"ח ר"ס תקפח, ועוד) שתוקעין בבוקר קודם התפלה, או ששולל סברא לתקוע קודם קה"ת מצד זריזין מקדימין כו' (אף שאין מקדימין אותה קודם התפלה — ראה תוס' ר"ה לב, ב) — שהרי "המנהג הפשוט" לתקוע אחר קה"ת (רמב"ם הל' שופר פ"ג ה"י. ובמגיד משנה שם "בכל העולם"). ובכל אופן, שלילת סברא זו אין מקומה בסידור.

וי"ל שמרמז על השייכות דתק"ש לענין מ"ת, כמ"ש הרס"ג (הובא באבודרהם) שזהו א' מהטעמים דתק"ש, לזכור קול השופר דמ"ת (וכפי שאומרים בפסוקי שופרות). וי"ל דזהו טעם המנהג (רמ"א (ואדה"ז) או"ח סתקפ"ה ס"א (ס"ג)) לתקוע "על הבימה במקום שקורין".

2) צ"ע, דמשמע שרק בעל התוקע אומרו, כהתחלת הלשון "יכין עצמו לתקוע בשופר ויאמר כו'"*, ובפרט שגבי אמירת שש הפסוקים מדייק "התוקע מתחיל וגם הקהל יאמרו כו'". והוא היפך הפשט לומר ד"יכין עצמו לתקוע בשופר" קאי גם על כאו"א מהשומעים!

3) דפוס דובראוונא ריש שער השופר (שער כו) — כצויין ב"שער הכולל" דלקמן הערה 9. — ובדפוס קארעץ שנדפס צילום ממנו ליתא.

4) מס' ר"ה פ"ג מ"א. — ולהעיר, שלשון אדה"ז היא לשון המ"ח (משא"כ בפע"ח שם הוא בשינויים קלים).

5) להעיר ממס' סופרים (פי"ט ה"ב) "ובר"ה אומר כל העמים תקעו כף". אבל שם קאי על שיר של יום (ע"ד שיר הלוים בביהמ"ק) — ראה נחלת יעקב שם (ושם רפי"ח) — ולא בקשר עם תקיעת שופר.

6) ראה "שער הכולל" לאאזמו"ר בהקדמתו. — וראה מג"א ר"ס צח (ובאלי' רבה שם סק"א). אבל להעיר, שאדה"ז לא הביאו בשולחנו שם.


*) משא"כ בסי' האריז"ל שליתא שם ההקדמה "יכין עצמו כו'", וגם הלשון שם "צריך לומר" (לא "ויאמר"), ואולי בדוחק יש לפרשו דקאי על כאו"א.